הורים ומורים - חברים!

בעשור האחרון יצאתי למסע, או כך לפחות אני רואה את זה.

מסע שמטרתו היתה להבין את התמונה הגדולה של מערכת החינוך. מסע שהתבהר לי ממש לאחרונה, אחרי שהתאפשר לי זמן רפלקטיבי, להבין את כל התהליכים שעברתי בשנים האחרונות.

זה התחיל בבחירה בהוראה, דבר כשלעצמו הגיע בהפתעה. מעין "צו קריאה פנימי" שהרגשתי והלכתי אחריו במלוא ההתמסרות. המשיך בהצלחה מהירה בתחום והתמודדות עם הצד הפחות נעים של ההצלחה.

משם להתמסרות לבלוג שלי ששימש לי כדלת אליכן, למקום שאתן מגיעות ממנו. לצרכים שלכן, לקשיים שלכן ולחלומות שלכן, שנגעו בי בצורה שקשה לי לתאר במילים.

ומשם להתפכחות מאשליה כפולה: סיפורים כואבים וחוויות שליליות של אנשי חינוך בתוך המערכת, והתפכחות נוספת כשהכרתי כל כך הרבה הורים כואבים ומיואשים ממערכת החינוך.

במקביל יצאתי למסעות נוספים עצמאיים: מורה פרטית, מורה להוראה מותאמת, מייצרת יומנים לאנשי חינוך. התנדבתי בכל מקום אפשרי שקשור לחינוך, בשביל להבין מה קורה במערכת החינוך שלנו. להבין מה הקושי האמיתי ולנסות לעזור.

אחרי שאספתי את כל פיסות המידע שראיתי וחוויתי, הצלחתי להבין את מה שלדעתי מונע מאיתנו להתקדם ולשנות את מערכת החינוך.

אתחיל בזה שאני לא עומדת להאשים אף אחד. לא את השלטון, לא של עכשיו ולא העתידי. כי להאשים, זה לזרוק את האחריות על מישהו אחר ולדעתי עלינו לקחת את האחריות לידיים שלנו.

המציאות היא כזו שיש המון אנשי חינוך איכותיים שיש להם חלומות גדולים, ויש המון מנהלים טובים ואיכותיים שהגיעו למערכת מתוך אהבה גדולה ועמוקה לילדים. מצד שני יש הורים רבים שרוצים הכל למען ילדיהם ואינם מבינים מדוע אין שינוי. מדוע המערכת לא מתקדמת.

הבעיה לדעתי קשורה לזה ש'עבר חתול שחור' בין ההורים למורים. וככל שההורים יבינו מהר יותר שהמורים והמנהלים רוצים שינוי בדיוק כפי שהם רוצים, כך הם ישתפו פעולה ויחד יובילו לשינוי מהותי במערכת החינוך הישראלית.

אם היתה שותפות אמיתית בין ההורים לאנשי החינוך, היינו יכולים להשיג את כל השינויים שאנו חולמים עליהם מכיוון שיחד אנחנו כח גדול וחזק.

משמע, אם היינו חוברים יחד למען המורים, היינו יכולים להשיג הרבה יותר עבורם ועבור ילדינו.


השינויים שצריכים להתממש הם רבים ומתחילים בבסיס. במשכורת גבוהה יותר משמעותית, אוטונומיה לאיש החינוך ותקציב מספק, לניהול מרחב הלמידה שלו. כל אלו, יעצימו את איש ההוראה ויאפשרו להורים לראות את הפוטנציאל הגבוה שלו, שמחכה כבר לצאת. אנשי ההוראה לא פעם מרגישים כלואים בתוך מציאות שלא מאפשרת להם לממש את החלומות שלהם.


במקביל, שינויים במערכת מצריכים הקשבה אמיתית להורים ובמיוחד לילדים. להבין מה הם רוצים לראות במערכת החינוך, מה הם רוצים שיהיה במרחב הכיתתי.

הקשבה אמיתית לדור העתיד ולהוריהם תוביל את מערכת החינוך כמה צעדים קדימה. צריך לאפשר לקולם להישמע ולזכור ש "מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי".


מערכת החינוך לא תוכל להיות מושלמת, זה אני יכולה להבטיח. גם כי אין דבר כזה מושלם וגם כי זו מערכת שצריכה להשתנות כל הזמן ובהתאם לצרכים החדשים שעולים מהשטח. ולכן איש חינוך חייב להיות בעל אוטונומיה מוחלטת ותקציב למרחב הלמידה שלו. כך הוא יצליח להביא את השינויים התכופים שקורים מעצמם, וליצוק אותם למרחב הלמידה שלו.


ברגע שרוב ההורים והמורים יבינו שהם חברים - אז יחול השינוי. אם רק היו מקשיבים זה לזה, היו מבינים שיש להם את אותם חלומות בדיוק, שכולם רוצים בדיוק אותו הדבר , לכולם אותה אהבה טהורה ועמוקה לילדים בכל הגילאים, לדור העתיד. אך קשה מאוד להשיג הכל לבד. אם נאחד כוחות נוכל להתקדם משמעותית.


איך נאחד כוחות?

רק באופן חיובי ומעצים.

רק מתוך אמפתיה

ובמקביל כשהם נלחמים על שכרם - להצטרף למלחמה שלהם .


יש שינויים גדולים שצריכים להגיע ואיחוד כוחות יביא אותם במהרה.

הורים ומורים - חברים!






מיטל כספי בורשטין

  • Facebook Social Icon
  • Instagram Social Icon
  • Pinterest
  • Blogger Social Icon
  • YouTube