כל כך הרבה דברים מתרחשים סביבנו, רעשים, הפרעות, עניינים שונים ואקשן.
כל השפע הזה עלול להוביל לבלבול, חוסר ריכוז, אי התמקדות וערפול.
לוקח זמן עד שלומדים לִבְרֹר את מה שנכון ומדוייק לתהליך שאנחנו רוצים לעבור.
כדי לדעת מה נכון לתהליך האישי שלנו, למסלול שאנחנו רוצים לעבור בו, אנחנו צריכים להכיר את עצמנו היטב, להיות מסוגלים לכבות את הרעש או מה שאינו תורם לנו, להתחבר למה שמתאים למסע הייחודי שלנו ולהתמקד בו.
אבל איך עושים את זה? איך עוזרים לדור העתיד להתנהל בעולם הרועש הזה?
או
איך משקיטים את הרעש שמפריע לנו ולילדינו?
אני מוצאת שהפתרון הפשוט ביותר הוא שימוש ב: הִתְבּוֹנְנוּת.
יש התבוננות חיצונית בדברים שמחוצה לנו: בעץ התפוזים, בשמי ערב זרועי כוכבים, בירח מלא או באדם שעומד מולנו. ויש התבוננות פנימית: ברגשות, במחשבות, בחלומות, בפחדים, בכעסים.
ההתבוננות עוזרת לנו למקד את החשיבה, הריכוז וההקשבה הפנימית בדבר אחר בלבד שכולל בתוכו מגוון רגשות, מחשבות ועוד שמאפשרים לנו להבין אותו על כל פניו, על כל רבדיו , דבר המוביל לתבונה.
אז מה עושים?
פשוט עוצרים ומתבוננים.
מתחילים בדקה, עולים ל 3 דקות
בהמשך 5 דקות
וממשיכים לעלות בהדרגה..
תוך כדי ההתבוננות יעלו מחשבות, רגשות, רעיונות וכל אלו מבורכים וחשובים.
ומתי צריכים להתחיל ולתרגל הִתְבּוֹנְנוּת?
כמה שיותר מוקדם ומגיל צעיר.
אצל הקטנטנים זו יכולה להיות הִתְבּוֹנְנוּת בחול הים, בשקיעה, במים, בעץ ועוד.. . תכבו את הרעש ועזרו להם להתמקד ולהתבונן בדבר אחד, בנושא אחד.
יכולת הריכוז שלהם תגדל ככל שנטפח אותה ונאפשר אותה.
עולם הרגש, המחשבה, החומר כולם מתאחדים ומתמזגים לעולם התודעה וכולם ניתנים להבנה מעמיקה באמצעות טכניקת ההִתְבּוֹנְנוּת. מי שיבחר בטכניקה הנפלאה הזאת, יוכל לעצור או להאט את מרוץ החיים, להתמקד, להעמיק ולגלות רבדים שונים ונסתרים, להעמיק בחכמה ובתבונה.
מה הבסיס?
כדי להבין את ההִתְבּוֹנְנוּת ולדעת להשתמש בכלי הזה, עלינו ליצור מרחב שקט ונינוח ללא הפרעות. עבור ילד שחזר מהגן, מבית הספר, או מבוגר שחזר מהעבודה או מסידורים, מקלחת נעימה וחמימה תעזור ליצור מעבר נעים, תנקה את מגוון ההפרעות ותאפשר המשך נעים ונינוח ובסיס איתן להִתְבּוֹנְנוּת.
אז איך מתחילים?
תחילה עלינו להתבונן במילה ובמושג "הִתְבּוֹנְנוּת"
מהי הִתְבּוֹנְנוּת?
במה ניתן להתבונן?
במה ניתן להשתמש כדי להתבונן?
אין תשובה שגויה, אם הילד בחר לכתוב משהו, זה אומר שזה מגיע מתוך עולמו הפנימי וכדי להעמיק את הידע ולהרחיבו, ניתן לשאול שאלות מנחות ולאפשר לו להרחיב את ההבנה.
חמשת החושים יעזרו לנו בהתבוננות, כשהראשי הוא חוש הראייה כמובן אבל לא רק. ריח, מישוש, טעם ושמיעה יקדמו אותנו בעוד שלבים להבנת המכלול שבו. אם נתבונן בפרי נרצה גם לחוש אותו, להריח אותו ולטעום אותו. את נתבונן בציפור, נרצה לשמוע אותה מצייצת ומתקשרת עם הציפור שלידה. אל תחששו להרחיב ל"חוש השישי" האינטואיציה. שוחחו על זה ובקשו לשמוע מקרים בהם האינטואיציה הוכיחה עצמה, מקרים בהם הם הקשיבו לאותה תחושה פנימית.
כדי להתבונן צריכים להפסיק או להשקיט את הסחות הדעת, הרעש החיצוני והפנימי. הרעש החיצוני ניתן להשקטה די בקלות: סגרו את הטלפון, את הטלוויזיה ועוד.. הרעש הפנימי יחלש כשנתחיל את תהליך ההתבוננות. ההתבוננות תעזור למקד את החשיבה, הריכוז, החיבור עם העצמי ותוביל באופן טבעי ונעים, לשקט פנימי.
שוחחו על התבוננות פנימית: בכעס שעולה, געגוע, שמחה, פחד ועוד ועל התבוננות חיצונית: על הזולת, פרח, ירח, עמוד חשמל, איבר בגוף ועוד
ההתבוננות בונה תובנה. כאשר אנחנו שואלים, תוהים, מקשיבים ומתבוננים, נוצרת תובנה. אנו מבינים דברים מהלב, מפרשים מצבים באופן מעמיק ומפתחים חשיבה גבוהה.
חומרים:
Comments