להתהלך במסלול שנועד עבורך

בשנים האחרונות שמתי לב שלא משנה לאיזה כיוון אני מושכת לה' יש תכניות אחרות, או יותר נכון: ספציפיות בשבילי.

לא משנה עד כמה אני מנסה לממש דברים, עד כמה אני מכוונת לכיוון מסוים

לה' יש מסלול מסוים עבורי. מסלול שאני יודעת בלב ששייך לי אבל לפעמים שוכחת ומנסה להשתחרר ממנו ולהתאים עצמי למציאות שבפועל לא מתאימה או שייכת אלי.

מוצאת עצמי שוב ושוב מובלת למסלול פשוט יותר, צנוע, אולי שמרני, של בית, משפחה, גינון, ספרים, ציור וכתיבה. מסלול של לימודי תורת הנפש, התקרבות לה' וחיבור לאדמה.

תמיד חוזרת לאותו מקור נשמתי שלא נותן לי מנוח ולא משנה עד כמה אני מנסה להסתתר ממנו או לברוח ממנו, הוא שוב ושוב מופיע מזכיר לי שהוא נסלל עבורי.

בית פנימי שלא עוזב ומחכה שאכנס אליו שוב פעם פנימה

רק שהפעם אכנס

ואשאר.

בלי עוד חרטות

בלי ספקות

בלב שלם

בשלמות מלאה

ולא אחפש עוד בשדות זרים.


הבית הזה מבקש שאשקיע בו כל כולי, שאתמסר אליו.

מוצאת עצמי מתמוגגת מניקיון הבית שלנו, מסידורו היומיומי, מקיפול הכביסה, טאטוא הרצפה, הדלקת נר הריחני והקשבה להרצאות ולימודים תוך שטיפת הכלים וניגוב השיש.

בישול אוכל טרי יומיומי גורם לי להרגיש אושר שקשה לקמט במילים, עבור האושר הזה יש הֶרְגֵּשׁ מיוחד, שרק כשנטעם בפיהם של ילדיי, מציף אותי ומאפשר לי להבין מה טעמה האמיתי של נתינה.

השיחות עם הילדים בשעות הצהריים לאחר שאוספת אותם מהמסגרות. הכנת השיעורים והעזרה שאני יכולה לתת להם

לראות אותם מתאמצים, מתמודדים ומצליחים מנגן בתוכי מיתרים שמרחיבים את הלב.

נבי שלנו, הארנבת, שמטיילת לה באצילות-עדינות המאפיינת אותה בבית, מאפשרת לנו להרגיש אהבה והתמסרות לצרכים שלה.


הפשטות הזו היא עולם במלואו עבורי

ואני מודה עליה בכל ליבי

ומוקירה אותה

ומבינה שהיא המסלול הנכון עבורי

היא נתפרה במיוחד כפלטפורמה לתכונות שעלי לתרגל ולממש.