מסביבות גיל 9, התחלתי לקרוא בהגדה של פסח כחודש לפני ערב החג. היו לי שתי מטרות עיקריות: האחת, להגיע לרמת דיוק מיטבית בקריאת ההגדה, והשנייה להבין על מה ההגדה מספרת לעומק.
לא גדלתי בבית דתי או מסורתי, והחלק הזה היה חסר לי מאוד בילדות וקיוויתי שבלמידה של הגדה אחת לשנה ארגיש ואתחבר לאבות אבותינו.
כל זה חזר שנה אחר שנה, כשבכל שנה הבנתי קצת יותר לעומק והיום אני יודעת שזה הדבר החשוב ביותר שעשיתי כילדה, אחד המעשים האקטיביים הראשונים שלי שחיברו אותי לאמונה.
הבוקר החלטתי לשתף את הילדים שלי במסע שעברתי במהלך ילדותי, בחודש שקדם לחג הפסח, ולחבר אותם לחכמה שבסיפור יציאת מצרים כי בערב החג עצמו קשה מאוד להקשיב ולהתרכז במשמעות הגלויה והנסתרת. אז הבוקר, חזרנו אחורה לימים בהם בני ישראל היו עבדים במצרים. שוחחנו
יחד אחרי שניסינו לדמיין, כיצד הם הרגישו. גילינו שהיו לזה חסרונות ויתרונות. החסרונות בולטים לכולם, אך מה לגבי היתרונות? יש נוחות רבה בלהיות עבד למישהו אחר. יש "פטור" מאומץ לב, מחשיבה מורכבת, ממאבק מסויים, מיציאה מאיזור הנוחות. השהייה במקום בו אחרים אומרים לי מה לעשות, מאפשרת לחשיבה שלי, במידה מסויימת, לנוח. אני לא עסוק במחשבות מיותרות ומרוכז אך ורק בדבר אחד. אני לא לוקח סיכון ויש לי תכלית שלשמה אני כביכול קיים ורק היא חשובה. המיקוד במשהו ספציפי (גם אם שגוי, שקרי ונורא) גורם לנו להיות במלכודת סבוכה שהופכת אותנו לעיוורים מפחד, ולכן קשה לנו מאוד לצאת ממנה.
כך ניתן להבין התנהגויות רבות שבהן אנחנו עושים שוב ושוב משהו שלא טוב לנו, ההחלטה לצאת מהרגל רע (שבקבלה נקראת "פרעה" או יצר רע) לא קלה ודורשת מאיתנו הבנה שזה לא טוב, החלטה נחושה, אומץ והתמדה. זה לוקח זמן, אך זה אפשרי. להגיע לתובנות האלה, באופן אמיתי (לא רק בשכל אלא גם בלב) דורש לפעמים חיים שלמים ואף יותר מזה 🙂, ההבנה שאני נשלט ותלוי במשהו שלא טוב לי, לא קלה להבנה ולהכלה ולכן היתה חשיבות רבה לנוכחותו של משה שבזכותו, הם האמינו שוב שמגיעה להם חירות ושההבטחה של ה' לאברהם אבינו תתממש. כמובן שאין עוד מלבדו, וזה הכל ה'.
אילולא משה, לבני ישראל לא היה את הכח לצאת מאותה מציאות עקומה. הזעקה שלהם לה' , התפילה שלהם, התקבלה וירדה לתוך הכלי המתאים ביותר, למשה. מדוע למשה דווקא? ננסה להבין בהמשך.
* הכלי הוא הרצון שלנו והכלי שלנו מתעצב בהתאם לרצון.
ועכשיו נעצור טיפה וננסה להבין מדוע קיימת תפילה ולמה היא כה חשובה, עפ"י תורת הקבלה.
עפ"י תורת הנסתר, תפילה היא הדרך להגיע לבורא, לאינסוף. התפילה, העלאת המ"ן, מרגע שנעשית מעומק הנשמה, עוברת בין כל המדרגות (אוספת קליפות) ועולה הישר למערכת הבריאה. שם הבקשה מתקבלת, אם התפילה היתה בשפה המדוייקת של מערכת הבריאה. במידה ולא, הבקשה לא מתקבלת זמנית, ויורדים מצבי חיים שונים (לעיתים גם ייסורים) שעוזרים לאדם שהתפלל לדייק את התפילה. במידה והתפילה שעלתה מדוייקת לגמרי, היא מתחברת למ"ד, והבקשה מתממשת במציאות.
לכן, בשלב מסויים,אחרי ייסורים רבים ודיוקים רבים (במקרים רבים זו הדרך היחידה), הזעקה המדוייקת של בני ישראל, התיישרה היטב עם שפת הבריאה והרצון של העם התממש באמצעות הכלי המתאים: משה.
כדי שתתקיים תפילה חייב להיווצר חסרון, וזה אחד הסודות של הבריאה.
ביקשתי מהילדים להכיר את ילדותו ונערותו של משה
גילינו שהיו בו איכויות חשובות של מנהיג ושילדותו ונעוריו, כמו כן הניסיונות שעבר בשלבים מאוחרים יותר, הכינו אותו לתפקיד הגדול.
בימים הבאים נשוחח על תהליך היציאה ממצריים בראי עמוק יותר, על השנים שעברו במדבר ועל ההגעה לארץ ישראל המובטחת.
חומרים:
Comments