לא הצלחתי לעזוב את הספר הנפלא הזה שהפתיע אותי במידע המעניין ומעורר ההשראה שכתוב בו. אני מודה ומתוודה שאפילו קצת זלזלתי ולכן דחקתי אותה הצידה לפינה. חשבתי לעצמי שבטח אכיר את רוב הדברים. אבל כל כך הופתעתי מהכתיבה הזורמת, מהמידע המעניין והחשוב שניתן ליישום מיידי, מהתעוזה של הסופר ומההליכה אחרי מה שהאמין בו. אני מאוד מתחברת לעבודה עם הלב ולחשיבה על טובת הכלל, לאושר באופן כללי ולחתירה אחר השתפרות יומיומית בכל תחומי החיים ולכן נהניתי מאוד לקרוא ספר שמאפשר לעצור, להתבונן, להשתפר ובמקומות מסויימים, לשנות חשיבה ובמיוחד שהספר מלכד ידע שרכש העם הדני, מידע שעוזר לו לחיות חיים מאושרים, רגועים, מלאי אמון ושיתופיות.
כשיש כל כך הרבה חושך במהלך השנה, אין ספק שההתמקדות באור עוזרת עד מאוד (:
אז רגע לפני שממשיכה לספר הראשון שלו, "הוגה" חייבת לעצור, לספר לכם עליו כדי שגם אתם תוכלו ליהנות ממנו.
העם המאושר ביותר בעולם, עפ"י סקרים ומחקרים רבים, הוא העם הדני שנהנה בין שאר הדברים הטובים מ52 שבועות של חופשת לידה, לימודים חינמיים באוניברסיטאות ומענק חודשי לסטודנטים. שירותי רווחה חינמיים ועוד.
אין ספק שיש לנו הרבה מה ללמוד מהעם הנפלא הזה, שממוקד ברווחה ציבורית ואישית ואכפתיות סביבתית.
הספר נותן הצצה קטנה למה שיכול להיות כאן, בבוא היום , כי אנחנו עַם עם פוטנציאל עצום שלצערנו עוסק עדיין בהישרדות ולכן המשאבים שלנו הולכים לכיוון הזה.. המשאבים הרגשיים, הרוחניים, החומריים.
ההחלטה הפנימית לבחור לחיות באושר התעוררה בי בכל הדפים. אושר זו ממש בחירה יומיומית, רגעית, שאם לומר את האמת, עשיתי לפני שנים רבות, אך הספר הזה אפשר לי לקבל הצצה לתוצר של מסה של אנשים שעשו בחירה באושר, גם אם בלתי מודעת.
תחשבו שכל דיירי הבניין שלכם או שכל השכנים שלכם יחליטו לחיות באושר, זו החלטה שעשויה לשנות לכם את האווירה בשכונה בצורה בלתי רגילה, כי כשמדובר במסה של אנשים זה כל כך עוצמתי ומעורר השראה.
כמובן שעבור כל אדם, אושר מתבטא באופן אחר בגלל ובזכות השונות שבנו. אבל הסופר מצא המון נקודות משותפות, מרכיבי אושר, שמובילים לאושר כללי. כולם כמובן כל כך הגיוניים ואינטואיטיביים אבל לא תמיד יוצא לחשוב עליהם ברצינות. מייק מאפשר לנו לעצור ולהתבונן בהם.
בקצרה, הוא מדבר על:
1. תחושה של יחד - חברים, שכנים, משפחה, קהילה.
2. שימוש באש כגורם מקרב (זה עובד! מבטיחה להעלות פוסט על זה)
3. חשיבה על טובת הכלל (מתייחס בעיקר לממשלה, אבל זה נכון לגבי כל אדם)
4.שיכון שיתופי (חצר משותפת, גן ירק משותף, סטודיו משותף ועוד)
5. הצמחת קהילה (מסביר איך ניתן לעשות זאת)
6. משחקים
7. יצירת מסה אנלוגית (הימנעות משימוש בטלפון נייד ומסכים לפחות פעם בשבוע)
8. איזהו עשיר? השמח בחלקו (וברור שזה הגיע מהמקורות היהודיים. יש כל כך הרבה קבלה ויהדות בספר הזה ואני לא חושבת שהסופר מודע לזה כלל למרות שהוא משתמש במושג "סיבה ומסובב" מה שמעלה בי את המחשבה שאולי הוא כן יודע)
9. קריאה
10. יצירת "תיק חיוך"
11. בילוי חינמי בקהילה
12. יציאה לחיק הטבע
13. ספורט
14. רכיבה על אופניים
15. פינוי זמן לעצמי
16. אמון
17. חינוך ילדים לאמפתיה ואושר
18. הורות מטפחת ומעודדת בלי קשר לציונים.
19. לחשוב על נוחות הקליינטים / החברים / הזולת.
20. נתינת עזרה ללא תמורה
21. מקלחת יער
ועוד ועוד..
לקחתי המון דברים מהספר הזה, אחד הדברים קשור בעניין האור.
זה כל כך רלוונטי לתקופה הנוכחית שבה נחגגים חגי אור ברחבי העולם בזכות החושך שיורד מוקדם, תחושת הקור והבדידות. כל העמים, בלי יוצא מן הכלל, סגלו לעצמם תכנית שמבוססת על אמונה, מסורת, ניסיון עבר ועוד.. של חגי אור. הרעיון הוא להגביר את האור ועל ידי כך להתגבר על החושך. מוכר, נכון?
אם נחשוב על כל העמים השונים כעם אחד (שלשם כולנו צריכים להגיע), נראה שחלק גדול מאיתנו הגיעו לאותן מסקנות מבורכות. שיש בכוח האור להתגבר על החושך. ולמען האמת, זו הדרך היחידה.
אם נשכפל את זה, נוכל להוביל עצמנו להבנות ברמות שונות ובעומקים שונים.
כשמשהו חשוך רק אור יכול להאיר.
אם מישהו עצוב, רק אהבה תרפא
אם מישהו מדוכא, רק אהבה תרפא
אם מישהו שונא, רק אהבה תרפא
אם מישהו מרגיש שהוא לא שווה, רק אהבה תרפא
ולכן, האור, האהבה, כל מנעד הרגשות הנפלאים הללו, חייבים להיות משולבים עם חושך כי רק כך הם בולטים, אפשריים והכרחיים. צריך חושך בשביל אור, כך האור מתגלה.
לכן בפעם הבאה שאת חווים 'חושך', חשבו מה האור שצריך להתגלות עכשיו? אם לא תחשבו על זה ולא תתנו מקום לאור, תפספסו את האור. כשתתבוננו באור שקיבלתם ותחוו אותו, תקבלו אורות פנימיים שיהיו חלק מכם ומהכוחות שרכשתם. (קצת קבלה (:)
גם למסקנה הזאת הגיעו הפילוסופיים הגדולים, הוגי הדעות, המקובלים הגדולים, שרק האור מבטל את החושך ולכן אני לוקחת ברצינות רבה את מסקנותיהם של הדנים. הם חווים חושך במשך כשישה חודשים בשנה. אמנם החושך שלהם הוא ממשי ולא דווקא נפשי, אך חושך ממשי מוביל לא פעם לחושך מחשבתי ולכן המסורות שלהם יכולות בהחלט לעזור לכולנו.
אז איך נכניס אור?
נרות
מדורה
תאורה
בשלושת החודשים האחרונים בדקתי דבר חדש, את השפעת הנרות עלי, על בני הבית ועל חברים שמגיעים. בכל הזדמנות הדלקתי נרות בבית והילדים כבר ממש התרגלו לזה. מצאתי שהנרות משרים הרגשה של יחד, של חיבור של חום וראיתי שינוי אפילו בזמני ישיבה סביב השולחן. בעבר היו קצרים יותר, והיום בזכות הנרות, ארוכים יותר.
מדורה, זה אחד הדברים המלכדים ביותר שיש ואנחנו מגלים את זה כל פעם מחדש בקמפינג, במדורת ל"ג בעומר או בסתם מדורת ערב. יש גם את האח החשמלי הנפלא, שכולם תמיד נהנים לשבת לידו. כמובן שאח אותנטי עם עצים מעצים את החוויה של ה'יחד'.
בחצי השנה שקדמה לחורף השתמשתי בסרטון יו טיוב של אווירת אח וזה עשה פלאים בבית.
האש מלכדת ואם מחפשים דרך ללכד בין אנשים, אש מחממת זו דרך נפלאה.
תאורה משפיעה מאוד על האווירה, ברגע שמנמיכים אותה, נוצרת תחושת אינטימיות, רומנטיות ותחושה של יחד.
וכמובן, נרות השבת, היש עונג טוב מהם?
נרות נשמה שעוזרים לנו לזכור ולא לשכוח
נרות יום הולדת שמלכדים אותנו סביב עוגה וחגיגה.
תנו לתלמידים לשבת בכיתה עם אווירה נפלאה שכזו, זה יעשה פלאים.
יש עוד הרבה מה לכתוב ואני מניחה שאכתוב שוב בימים הקרובים,
כי זה פשוט עולם במלואו.
מאחלת לכולם להיות באור.
באהבה ענקית,
מיטל.