מיטל כספי בורשטין

לא כל פגיעה בילדים נראית לעין. יש פגיעות שמתרחשות דרך הקול, דרך הטון, דרך חוסר היכולת של מבוגר לווסת את עצמו מול לב צעיר. צעקות על ילדים אינן רק רגע של כעס. הן חוויה גופנית רגשית. הן נצרבות במערכת העצבים, ויוצרות דריכות מתמשכת, בלבול, ולעיתים גם בושה שקטה. ילדים שחיים בסביבה רועשת לומדים לקרוא סכנה לפני מילים. הם מפתחים רגישות יתר, או נסיגה. לא כי הם "כאלה", אלא כי הגוף שלהם למד לשרוד. וכשהם מגיעים למסגרות חינוכיות הם לא תמיד מביאים סיפור ברור. לעיתים הם מביאים התנהגות. קושי

יש ילדים שמתקשים להתרכז. לפחות כך אנחנו רגילים לומר. הם קמים מהכיסא, מתפזרים, שוכחים הוראות, מאבדים חפצים, מתקשים לשהות במשימה אחת לאורך זמן. לא פעם הם שומעים סביבם שהם "לא מספיק מתאמצים", "חסרי משמעת", או פשוט "לא מרוכזים". אבל עם השנים, בעבודה יומיומית עם ילדים, גיליתי משהו אחר לגמרי. ברוב המקרים שפגשתי, לא היה חסר ריכוז. היה חסר שקט פנימי. לפני שילד יכול להתרכז בטקסט, במספרים או בהוראות, הגוף שלו צריך להרגיש בטוח. מאורגן. לא מוצף. ילדים רבים חיים בתחושת דריכות מתמדת: יותר

חרמות, כאב חברתי, והמסע החשוב ביותר שילדים יכולים לעבור: להפוך להיות החברים הכי טובים של עצמם. 💜 יש רגעים בהורות ובחינוך שבהם הלב שלנו מתכווץ. הילד חוזר הביתה ופנים קטנות מספרות סיפור גדול: "לא שיחקו איתי היום… הייתי לבד בהפסקה.. הם לא רצו שאשחק איתם… עשו עליי חרם…" אלו מילים שמפלחות כל לב, במיוחד כשאנחנו יודעים כמה עדין ומתמסר העולם הפנימי של הילדים האהובים שלנו. אבל דווקא שם, ברגעים הכואבים הללו, מסתתרת אחת המתנות הרוחניות והאנושיות הגדולות ביותר שילד יכול לקבל: ללמוד שהער

יש מילה אחת קטנה שיכולה לשנות את כל איכות השיח עם ילד וגם עם עצמנו. המילה הזו היא "מה". כשאנחנו שואלים "למה אתה לא אוהב את בית הספר?", אנחנו שולחים את הילד להגן על עצמו. אנחנו (בלי כוונה) גורמים לו להרגיש שהוא צריך להצדיק רגש, במקום להבין אותו. אבל כשאנחנו שואלים "מה אתה לא אוהב בבית הספר?", אנחנו מזמינים חקירה. אנחנו פותחים דלת לדיוק, להקשבה, להבנה אמיתית. פתאום השיחה הופכת ממאבק לשיתוף, ממרחב של ביקורת – למרחב של חיבור. ברמה הרגשית: "מה" מאפשרת לרגש לקבל מקום. היא מזכירה ל

יש רגעים בשנה שבהם אני עוצרת, ומביטה על הדרך שעשיתי. על כל שיעור, כל שיחה, כל נשימה. ואני שואלת את עצמי, איך אני יכולה להמשיך לגדול?...

לרגל שנת הלימודים החדשה, כתבתי לכן מאמר בהשראת באשאר על מה יכולים הורים ומורים לעשות למען הילדים עם פירוט ותרגול מעשי לכל סעיף. באשאר...

יש רגעים שבהם אנחנו מחליטות לחזור. ליצירה. לחזון. למהות שלנו. אחרי שנה של הפסקה, בעקבות שינויים רבים שעברתי, החלטתי להחזיר את היומנים...

*להדפיס ולשמור. בעולם ההוראה המותאמת, השלב הראשון והמשמעותי ביותר הוא זיהוי הצרכים האישיים של התלמידים . התאמה נכונה מתחילה בהתבוננות...

יש דרך ללמד שפורצת מעבר לדפים ולמבחנים. דרך שמבינה שלפני כל אות וכל מספר, יש ילד או ילדה עם לב פועם, עולם פנימי עשיר, צרכים רגשיים,...

בכל פעם שילד מתקשה להתרכז, אנחנו שואלים את עצמנו: איך אני עוזר לו להיות מרוכז יותר? אבל השאלה האמיתית היא אולי אחרת לגמרי: מה מונע ממנו...

המילה Hygge מגיעה מהשפה הדנית והנורווגית, ומתארת תחושת חמימות, נוחות וביטחון רגשי, שמתרחשת כאשר אנו מוקפים באנשים שאנחנו אוהבים, בחוויות...

שקט. או שלא. כמה פעמים ביום אני מנסה להשתיק את הרעש? הרעש של העולם. הרעש של הילדים. הרעש של הראש שלי. המחשבות, הדרישות, ההתראות. המילה...

יש לנו נטייה לחשוב שגבול הוא פעולה של הרחקה. אבל האמת היא, שגבול – הוא דווקא הבסיס לקרבה. הוא זה שמגדיר את ה"כן" האותנטי שלי, רק בזכות...

"החינוך אינו העברת ידע, אלא ליווי של נשמה בוערת". מריה מונטסורי לא דיברה על גיל ההתבגרות רק במונחים של לימודים או בגרויות – היא התייחסה...

למה כל כך חשוב לזהות מוקדם? השלבים הראשונים של הקריאה, הכתיבה והחשבון הם לא רק אבני דרך אקדמיות – הם אבן הבניין של הדימוי העצמי של הילד...

אני חושבת שהאסימון להבנה שיש לי רגישות יתר, נפל רק בשנים האחרונות. למרות שהעניין הזה ליווה אותי מגיל מאוד צעיר, אף פעם לא חשבתי על זה...

אני בוחרת לראות את הטוב שבכל דבר כבר כעשור, למעשה מגיל ילדות ממש אבל מעל עשור באופן מודע. והבחירה הזו היומיומית מצילה ממש ברגעים קשים...

השבועיים האחרונים של החופש הגדול, תמיד קשים לי. יש כל כך הרבה מחשבות שמתרוצצות בראש, הבטן מתהפכת מסיבות שונות ואני מוצאת עצמי ממש סהרורית...

כשאני מבקשת מילדיי ומתלמידיי לְהִפָּתַח ללימודים חדשים, אני למעשה מבקשת מהם להאמין שזה כדאי להם, שזה יועיל להם ויְפַתֵּחַ אותם. יִפְתַּח...

יאוו כמה שאני מתרגשת, ממש הרגע סיימתי להכין לכן כיתה יפהפייה, מעצימה, מצמיחה ומרעננת! כן, השנה כולנו צומחים יחד! מוכנות?? חומרים: אותיות...