1. רואים את הילד לפני התוצאה.

הציון, הקריאה, המטלה – כולם חשובים.

אבל מה שחשוב באמת זה איך הילד מרגיש תוך כדי.

האם הוא נלחץ? מתבייש? חושש לטעות?

שאלו אותו: "איך הרגשת עם זה?"

לפעמים השיחה הזו שווה יותר מאלף שיעורים.

2. מתאימים את הקצב לילד – לא את הילד לקצב

יש ילדים שצריכים עוד רגע, חיזוק, או דרך שונה להסביר.

וזה בסדר גמור.

לא כולם לומדים באותו קצב – אבל כולם לומדים כשהם מרגישים בטוחים.

3. מחזקים הצלחות קטנות.

ראית שהוא הצליח לזהות אות אחת שקודם לא זיהה?

שהיא קראה משפט שלם בלי להתבלבל?

תעצרו הכל ותחגגו את זה.

חיזוק מדויק בונה ביטחון פנימי.

4. שואלים שאלות פתוחות.

במקום "למה לא עשית?"

שאלו: "מה הרגיש לך קשה שם?"

זה פותח דלת לשיחה, ולא סוגר את הלב.

5. משדרים אמונה שקטה.

לפעמים הילד לא מאמין בעצמו – והוא ישאיל את האמונה שלכם.

אני יודעת שאתה יכול. אני כאן איתך. לא מוותרת עליך – ולא איתך.

האמונה הזו עושה קסמים.

הוראה מותאמת היא גישה של ראייה, הכלה והתאמה,

וכל הורה יכול לאמצה ולייצר בית של אהבה ולמידה.