שבת

שבת וחם

בתקופה שלרוב קרירה יותר.

למזג האוויר יש את התהליך שלו וכך גם לנו,

תהליך והבשלה להתפתחויות ושינויים.

לפעמים אנחנו רוצים לזרז דברים, להביא אותם לידי מימוש מהיר

אבל שוכחים שליקום יש את הדרך לארגן הכל יחד

כך שהדברים יתממשו בצורה ההרמונית, הנעימה והמדוייקת ביותר.

זירוז של דברים מהצד שלנו לפעמים מיטיב ולפעמים פוגם ואולי הדרך הנכונה היא פשוט להתמסר לקצב של ההתפתחות וההבשלה שלנו, להיות קשובים לצד האחר

ולתת לדברים פשוט לקרות בקצב שלהם.

ואולי זו גם הדרך שלנו לומר ליקום, לאלוהים, או לכל מילה אחרת שנוחה לכם ומייצגת משהו גדול מאיתנו, היא שאנחנו בוטחים בו. ויודעים שאולי אם מה שאנחנו רוצים יקרה עכשיו ולא יבשיל מספיק, השיעור שעלינו לעבור בדרך ידחה וחבל. ואולי השיעור בביטחון, באמון ובסבלנות - הוא החשוב מכל.

לאחרונה הטמנתי לא מעט זרעים בגינה. חלקם נבטו וצמחו במהירות וחלקם עדיין מוסתרים מתחת לאדמה ועוברים תהליך מתחת לפני השטח. המעניין הוא שהפקעות המיוחדות, אלו שאני הכי מתרגשת מהן, הן אלו שלוקח להן הכי הרבה זמן ואין שום רמז לכך שהן טמונות באדמה. אך הן שם, טמונות באדמה בריאה ומחכות לזמנן לצאת ולפרוח. והנה - שיעור הסבלנות והאמון בתהליך שיניב פרחים יפהפיים - חוזר.

סבלנות זו מתנה נהדרת שמעידה על בגרות, על ביסוס קרקע מוצקה ואחראית וגם על שיתוף מלא עם היקום ורצונו לדייק לנו מתי ואיך הדברים יתממשו.

בוחרת לעצמי, רגע לפני 44, לקבל את כל השיעורים בחיים שלי באהבה ובהערכה, כי הם חשובים להתפתחות האנושית והנשמתית שלי וגם אם לא תמיד אני יודעת מה הסיבה, אני סומכת ובטוחה שזה לטובתי העליונה.

מאחלת לכולנו לקבל את השיעורים באהבה ולדעת שהם חשובים כל כך בבית ספר הזה שעל פני האדמה.