בישול ו/או אפייה לא היה תחום שצלחתי בו, מלבד ימי הולדת ומפגשים משפחתיים שבהם השקעתי במיוחד והתמקדתי באירוח. זה היה אחד התחומים בהורות ובמשפחתיות שהיה לי הכי קשה איתם.
השעות הרבות של ההשקעה שלרוב כמעט ולא גרפו את התלהבותם של הילדים די ייאשו אותי. ההתלהבות של ילדיי מארוחות ומטעמים בכל מקום אפשרי חוץ מהבית תסכלו אותי והורידו עוד יותר את הביטחון העצמי שלי בבישול ואפייה כשהשיא היה במפגש גדול של משפחה וחברים ששם דורי אמר בקולי קולות "אמא, איך זה שכולם מכינים חלה יותר טובה משלך".
כן, לדורי יש יציאות מביכות ביותר.. אם רק הייתן.ם יודעות.ים
מקדים לזה שאף פעם לא אהבתי ממש לאכול, דבר שהבנתי רק לאחרונה אחרי שיחה עם ידיד טוב שאוהב ומעריך אוכל טוב וגם מכין כזה.
המשיכה שלי לאוכל מתרכזת כמעט תמיד בסלטים ופירות, יש לי אהבה גדולה לירקות ופירות דבר שקיבלתי מבית ילדותי. הגינה שלנו היתה שופעת בירקות ופירות וכך גם הבית. מזונות אחרים: גבינות או בשרים, קטניות ופחמימות היו ברירה מחדל ודרך להשביע בלבד. השתמשתי בהם כדי לא להיות רעבה אבל לא היתה לי שום אהבה מיוחדת כלפיהם. להפך. יש תקופות שאני לא יכולה להריח או לגעת בבשר או בעוף. ותקופות שמחשבה על קטניות מעבירה בי חלחלה.
בשיחה עם אותו ידיד, הבנתי שההצלחה שלו בבישולים וההבנה שלו של מה הולך עם מה, באה בעקבות האהבה שלו לאוכל. הוא אמר לי שככל שהוא אוכל יותר טוב, טועם יותר דברים כך הוא גם מצליח יותר בבישולים והרי זה כל כך הגיוני, אבל מעולם לא חשבתי על זה בהקשר הזה.
אז למרות שאני בתהליך של שינוי תזונה ואני כבר כמעט ולא אוכלת גבינות או בשרים שמנים וממעיטה ממש במתוקים, הבנתי שאין ברירה ואצטרך לשים את זה בצד ולהתחיל לטעום ולנסות כמה שיותר, החלטתי לקחת על עצמי אתגר בן חודש ימים בו בכל יום אכין משהו חדש ואשקיע בו לפחות שעת הכנה ביום (דבר שהפך ל3-4 שעות ביום) כשהמטרה לשפר את האהבה שלי לאוכל ואת היכולות שלי בתחום. הילדים היו שותפים לתהליך מצד הטעימות (: וביקשתי שידרגו את מה שהם אוכלים מ1-10.
התחלתי לחפש נשים שיעוררו בי השראה, התמקדתי במיוחד בקרן אגם - נשואה למאפיה, רחלי - קרוטית ואפרת ליכטטנשטט בעקבות ההמלצות שלכן בעיקר באינסטגרם.
הנה חלק מהתוצרים של החודש הנפלא שעבר:
עורכת - הוספתי בישולים ואפייה גם של חודשים יוני ויולי.
יכול להיות שבישולים הם חלק בלתי נפרד מהחיים שלכןם אבל אצלי זה ממש שינוי מהותי.
ומה המסקנות מהתהליך?
התהליך צלח! השתפרתי מאוד והתגובות הטובות של הילדים אף העלו את המוטיבציה שלי כך שמצאתי עצמי משקיעה בתהליך בין 3-4 שעות ביום בממוצע (ימי שישי בשיא הגעתי ל6 שעות עבודה)
יחד עם זאת מצאתי שרוב האכילה הטעימה מתבססת על מזונות לא בריאים. על הילדים זה לא ממש השפיע (כביכול) אבל עלי לעומת זאת כן. כל זה הזכיר לי כמה חשוב התהליך התזונתי שעברתי וכמה חשוב להמשיך ולהתמיד בו.
אוכל טעים ומוצלח מקרב לבבות, הוא מאפשר לארוחות המשותפות להשתדרג אף יותר ולהפוך להיות ממש עונג צרוף של מחמאות והתלהבות. זה הרי ברור, נכון? ובכל זאת, חשוב לציין גם את זה.
כל שינוי הוא אפשרי! זה תלוי במסירות ובהתמדה לתהליך והבנה שזה תהליך.
הפכתי את "הלא אוהבת" לבשל ולאפות - לאוהבת לבשל ולאפות.
ההחלטה לקחת על עצמי את האתגר הזה היתה החלטה טובה ולא רק עבורי ועבור הילדים במובן האוכל, אלא גם במובן הפנימי. הילדים ראו וחוו את ההשקעה הרבה ואת הפיכת המטלה ממשהו שלא אוהבים, למשהו שאוהבים. הם ידעו שלא אהבתי לבשל (אף פעם לא הסתרתי את זה) וראו שהפתיחות למשהו חדש, ההתמדה והנחישות משתלמים. ההרגלים בונים מחוייבות, התלהבות ואדם חדש!
אם אתן מכירות אתרים או חשבונות טובים עם מתכונים בריאים וטעימים, תכתבו לי בתגובות.
בפוסט הבא, אשתף בדברים שלקחתי מספר "אמא מאמנת", הפוסט יעלה מחר בערב.