מהי רגישות יתר?

אני חושבת שהאסימון להבנה שיש לי רגישות יתר, נפל רק בשנים האחרונות. למרות שהעניין הזה ליווה אותי מגיל מאוד צעיר, אף פעם לא חשבתי על זה כמאפיין אישיותי עם המון פוטנציאל להפוך למתנה של ממש. את זה הבנתי במהלך השנים כשבחרתי בחירות שונות בחיי, התקרבתי / התרחקתי ממקומות, אנשים וסיטואציות מסוימות. עד היום אני בוחנת סיטואציות לפני שנכנסת אליהם, לא רואה סרטים אלימים מידי, לא מרבה בצפייה בחדשות (לפעמים בכלל לא) ומנהלת אורח חיים כמה שיותר אותנטי ומיושר עם עצמי. מדייקת את עצמי כל הזמן ומבינה שהחיים זה מסע של כניסה פנימה והתיישרות עם האמת הפנימית.  

אז מהי רגישות יתר ומה המתנות שהיא מביאה לא רק לכן אלא לעולם כולו?

ילדים עם רגישות יתר, הופכים למבוגרים עם רגישות יתר ולכן תמצאו כאן גם את ילדיכן וגם אתכן, מקווה שהמידע יסייע להבין את עצמכן ואת ילדיכן.

.....

ילדים עם רגישות יתר חווים את העולם בעוצמה גבוהה יותר מאחרים. הם קולטים יותר פרטים, מרגישים דברים בצורה עמוקה יותר, ולעיתים מתקשים להתמודד עם גירויים פיזיים או רגשיים. רגישות זו יכולה להתבטא בתחומים שונים – חושי, רגשי וקוגניטיבי – ולהשפיע על ההתנהלות היומיומית שלהם.

סוגי רגישות יתר

א.     רגישות חושית

רגישות חושית מתארת מצב שבו יש קושי בהבנה, בעיבוד או בתגובה לגירויים חושיים (כגון אור, קול, מגע, טעמים וריחות) בצורה שמתאימה למצב או לסביבה. ילדים עם רגישות חושית עשויים להגיב בצורה חווייתית שונה ומוגזמת לגירויים שונים, מה שיכול להפריע לתפקוד היומיומי שלהם, כולל בלמידה, במשחק ובקשרים החברתיים.

סוגים של רגישות חושית:

1.     רגישות יתר (Hypersensitivity):

ילדים שמגיבים באופן חזק מדי לגירויים חושיים. למשל, הם עשויים להיות רגישים מאוד לאור חזק, רעש, חומרים שונים במגע (כמו בד של בגדים או טקסטורות), או לאוכל בעל טעמים וריחות חזקים.

התגובה שלהם עשויה לכלול מצוקה רגשית, בריחה מהמצב, או פשוט חוסר יכולת להישאר בסביבה מסוימת.

2.     רגישות חסר (Hyposensitivity):

ילדים שמגיבים באופן מועט או לא מספיק לגירויים חושיים. הם עשויים לא להבחין בסכנות כמו רעש חזק או לא להיות מודעים לכאב. ילדים כאלה עשויים לחפש יותר גירויים פיזיים, כמו תנועות חזקות או חוויות עוצמתיות, כדי להרגיש "חיים".

דוגמאות לגירויים חושיים:

מגע: ילדים עלולים להרגיש אי נוחות עם בגדים מסוימים או להימנע ממגע פיזי.

שמיעה: ילדים יכולים להרגיש מצוקה עקב רעשים חזקים (כמו רעש מכונת כביסה או רעש של מיזוג) או להפך, לא לשים לב לרעש.

ראייה: תגובה לאור חזק, כמו אור פלורסנט, יכולה להוות קושי.

טעם וריח: הם עשויים להיות רגישים לאוכל עם טעמים או ריחות חזקים.

איך זה משפיע על ילדים?

למידה: ילדים עם רגישות חושית יכולים להתקשות להתרכז בכיתה או להימנע ממטלות שדורשות סבלנות וריכוז, בגלל תחושות לא נוחות.

חיים חברתיים: התגובה לחוויות חושיות עשויה להוביל להתבודדות או קושי בהשתלבות עם ילדים אחרים.

תפקוד יומיומי: פעילויות פשוטות כמו אכילה, התלבשות, רחצה או משחק עשויות להפוך לאתגר.

דרכי טיפול והתמודדות:

תרפיה חושית: טיפול באמצעות סדנאות או טיפולים שמבוססים על חשיפה הדרגתית לגירויים חושיים, במטרה לעזור לילד להסתגל ולנהל את הרגישות בצורה בריאה יותר.

הדרכת הורים: הורים יכולים ללמוד איך לזהות את הגירויים שמפריעים לילד ולהתאים את הסביבה הביתית כך שתהיה נוחה יותר.

תמיכה חינוכית: במקרים של קשיים בלמידה, ניתן לספק סביבה לימודית מותאמת, עם יותר שקט, אור רך, והפסקות תנועה.

הבנת הרגישות החושית וההכרה בה עשויה לעזור לילדים להרגיש טוב יותר ולהתנהל בצורה טובה יותר בסביבות שונות.

דוגמאות להתנהלות בבית

רגישות לבגדים: ילד שמתנגד ללבוש בגדים מסוימים בגלל תפרים שמגרדים או מרקם לא נעים.

פתרון: לבחור בגדים עם בדים רכים ללא תפרים בולטים, לגזור תוויות ולהעדיף בגדים שהילד מרגיש בהם בנוח.

רגישות לרעשים: ילד שמכסה את האוזניים כשהשואב פועל או נלחץ מרעשים חזקים במטבח.

פתרון: להשתמש באוזניות מסננות רעש, להכין את הילד מראש לרעשים צפויים או להציע מקום שקט בבית בו הוא יכול להירגע.

רגישות לאוכל: ילד שנרתע ממאכלים בגלל המרקם (למשל, יוגורט או מרק).

פתרון: להציע מגוון של מרקמים ולתת לילד לבחור איך לאכול (למשל, שתיית המרק בכוס או ערבוב היוגורט עם גרנולה).

רגישות למגע: ילד שמתקשה לקבל חיבוקים או ליטופים או נרתע ממשחקי מגע עם חברים.

פתרון: לכבד את גבולותיו ולשאול לפני שנוגעים ("אתה רוצה חיבוק או כיף?").

האם רגישות חושית יכולה להיות יתרון?

1. תפיסה חדה יותר של העולם

אנשים עם רגישות חושית קולטים פרטים שאחרים עלולים לפספס – כמו שינויים קלים בטמפרטורה, ריחות עדינים, צלילים מרוחקים או מרקמים ייחודיים. זה יכול להפוך אותם לאנשים חדי הבחנה וקשובים יותר לסביבה.

2. יצירתיות ודמיון עשיר

בגלל שהם חווים גירויים באופן עמוק יותר, אנשים עם רגישות חושית נוטים להיות יצירתיים מאוד. אמנים, מוזיקאים, סופרים ומעצבים רבים הם בעלי רגישות חושית גבוהה, מה שעוזר להם ליצור עבודות מלאות בפרטים ובניואנסים.

3. אינטואיציה ואמפתיה מוגברת

היכולת לשים לב לפרטים עדינים עוזרת גם להבין טוב יותר רגשות וסיטואציות חברתיות. אנשים עם רגישות חושית נוטים להיות אמפתיים מאוד, להבין את האחרים ולהגיב אליהם ברגישות גבוהה.

4. חוויה חושית עמוקה ומעשירה

אנשים עם רגישות חושית יכולים ליהנות יותר מחוויות כמו מוזיקה, אומנות, אוכל, וטבע, כי הם חווים כל פרט בצורה חזקה ומלאה יותר.

5. יתרון בתחומים מקצועיים מסוימים

בזכות הקשב לפרטים והיכולת להרגיש דברים לעומק, אנשים עם רגישות חושית מצטיינים במקצועות כמו מוזיקה, אמנות, פסיכולוגיה, חקר מדעי, גסטרונומיה, ותפקידים שדורשים דיוק ורגישות מיוחדת.

ב. רגישות רגשית

רגישות רגשית גורמת לילדים לחוות רגשות בעוצמה גבוהה יותר. הם עשויים להתרגש מאוד או להיפגע בקלות.

רגישות רגשית אצל ילדים מתארת מצב שבו הילד חווה ותגובתו לרגשות היא עוצמתית או מוגברת באופן שמוביל לעיתים לקשיים בתפקוד רגשי, חברתי או לימודי. ילדים עם רגישות רגשית גבוהה עשויים להרגיש ולחוות את רגשותיהם באופן אינטנסיבי יותר מאחרים, מה שמוביל להרגשה של חוסר איזון, בלבול או תסכול במצבים שונים.

מאפיינים של רגישות רגשית גבוהה:

1. תגובות רגשיות חזקות: ילד כזה עשוי להגיב בצורה מאוד עוצמתית לסיטואציות יומיומיות, כמו כעס, עצב, דאגה או שמחה. לדוגמה, ילד עשוי לבכות למשך זמן ארוך או להתעצבן מאוד על אירועים קטנים.

2. קושי בהסחת דעת: ילדים עם רגישות רגשית גבוהה עלולים להיתקע עם רגשות חזקים ומתקשים "להעביר" את עצמם למצבים אחרים. לדוגמה, הם עלולים להיתקע בכעס על משהו קטן ולצאת מכלל שליטה.

3. תחושות של חוסר ביטחון: רגישות רגשית יכולה לגרום לילדים להרגיש לא בטוחים בעצמם או בסביבה שלהם. הם עלולים לחשוש ממצבים חדשים או מהתמודדות עם אתגרים.

4. הימנעות ממצבים רגשיים קשים: ילדים רגישים רגשית עשויים להימנע ממצבים שיכולים להוביל לרגשות שליליים, כמו פעילות חברתית, מבחנים בבית הספר, או סיטואציות שדורשות קבלת החלטות עצמאית.

כיצד רגישות רגשית משפיעה על הילד?

• התנהגות: ילדים עם רגישות רגשית גבוהה יכולים להציג התנהגות חריגה, כמו חוסר סבלנות, עיכוב בתגובה או צורת תקשורת מוגזמת עם סביבתם.

• קשרים חברתיים: רגשות עזים עשויים להוביל להתנהגות תוקפנית, סחיטה רגשית או התבודדות. ילדים רגישים עשויים להרגיש פגיעים יותר כלפי אחרים, ולכן קשה להם לפתח קשרים יציבים עם בני גילם.

• לימודים ותחום אקדמי: תגובות רגשיות חזקות עשויות להפריע לריכוז או להפר את יכולת הלמידה. למשל, ילד עשוי להימנע משיעור, להילחץ ממבחן או להתקשות להתמודד עם חוויות של כישלון.

דרכי טיפול והתמודדות:

1. פיתוח מודעות רגשית: ללמד את הילד לזהות ולהבין את רגשותיו. תהליך זה חשוב כי הוא מאפשר לו להבין מדוע הוא מרגיש כך ולהגיב בהתאם.

2. מיומנויות לוויסות רגשי: סדנאות או תרפיה רגשית שיכולות לכלול טכניקות של נשימות, הרפיה, והבנת גבולות עצמית. זה יכול לעזור לילד ללמוד כיצד להתנהל עם רגשות אינטנסיביים ולהפחית את תגובותיו.

3. תמיכה הורית: הורים יכולים לעזור לילד על ידי יצירת סביבה תומכת ומרגיעה בבית, המאפשרת לו להרגיש מוגן ובטוח. חשוב גם שההורים יתנו דוגמא אישית בהבעת רגשות ובוויסותם.

4. שיחה על רגשות: לפתח שיחה פתוחה בבית או במסגרת בית הספר על רגשות. כאשר הילד לומד לתקשר את רגשותיו בצורה ברורה, הוא עשוי להתמודד עם רגשותיו בצורה טובה יותר.

5. תמיכה חינוכית: במקרים מסוימים, ניתן להציע לילד סיוע או תמיכה דרך בית הספר, כגון עבודה עם יועץ או מורה תומך, המפחיתים את הלחץ הרגשי בסביבה הלימודית.

האם רגישות רגשית יכולה להיות יתרון?

למרות שהרגישות הרגשית עשויה להוביל לקשיים, היא גם יכולה להיות יתרון. ילדים רגישים רגשית עשויים להיות אמפתיים מאוד, בעלי מודעות גבוהה לרגשות של אחרים, ועם כושר יצירתיות גבוהה. כאשר הם לומדים לווסת את רגשותיהם, הם יכולים להפוך להיות מבוגרים רגישים, מבינים ורגועים יותר בסיטואציות רגשיות.

האתגר הוא לא להמעיט במורכבות של הרגשות, אלא לפתח אסטרטגיות שיאפשרו לילד ללמוד כיצד להרגיש בצורה בריאה ולהתמודד עם הרגשות החזקים שהוא חווה.

דוגמאות להתנהלות בבית

תגובת יתר לביקורת: ילד שמקבל ביקורת קטנה ונפגע מאוד ("אני לא טוב בכלום!").

פתרון: לתת משוב חיובי לפני הביקורת ("אני רואה שהתאמצת, אולי ננסה יחד לשפר את זה?").

אמפתיה גבוהה: ילד שמגיב בבכי לסיפור עצוב בספר או לסרטון על בעל חיים שנפגע.

פתרון: לשוחח על הרגשות, להסביר שזה טבעי, ולתת לו דרך לעזור (למשל, לכתוב מכתב נחמה או לצייר ציור).

חרדה משינויים: ילד שנלחץ אם התוכניות משתנות ברגע האחרון.

פתרון: להכין אותו מראש לכל שינוי ולהסביר בצורה רגועה מה עומד לקרות.

פחד מכישלון: ילד שמסרב לנסות דברים חדשים מחשש לטעות.

פתרון: לעודד תהליך ולא תוצאה ("הכי חשוב שננסה!"), ולתת דוגמאות אישיות לכישלונות ולמידה מהם.

ג. רגישות קוגניטיבית

רגישות קוגניטיבית אצל ילדים מתייחסת ליכולת ולעיבוד המידע של הילד, במיוחד בהיבט של חשיבה, זיכרון, פתרון בעיות ולמידה. ילדים עם רגישות קוגניטיבית גבוהה או נמוכה יכולים לחוות את העולם בצורה שונה בהשוואה לילדים אחרים. כאשר מדובר ברגישות קוגניטיבית, הכוונה היא לא רק לרמה אינטליגנטית או אקדמית, אלא לאופן שבו הילד מעבד ומגיב לגירויים מחשבתיים ולקשיים קוגניטיביים.

סוגי רגישות קוגניטיבית:

1. רגישות קוגניטיבית גבוהה (יתר רגישות):

   ילדים עם רגישות קוגניטיבית גבוהה עשויים להיות מאוד אינטליגנטיים, סקרנים ויכולת פתרון בעיות מרשימה. אבל הם גם עשויים להיות רגישים מאוד לטעויות, לביקורת ולחוויות כישלון. כל חוויית לימוד או משימה עלולה להרגיש להם כאתגר שמצריך השקעה רבה ביותר, ולפעמים הם יתקשו להתאושש מכישלונות קטנים.

   הם עלולים להיות ביקורתיים מאוד כלפי עצמם ולהרגיש תחושות חזקות של תסכול, דאגה או פחד מכישלון.

   לדוגמה, ילד כזה יכול להתעקש על ביצוע משימה בצורה מושלמת ולהימנע מלנסות אם הוא חושש שהוא לא יצליח.

2. רגישות קוגניטיבית נמוכה (חוסר רגישות או עיכוב קוגניטיבי):

   ילדים עם רגישות קוגניטיבית נמוכה עשויים להתמודד עם קשיים בהבנה, זכירת מידע, פתרון בעיות או למידה מהירה. ייתכן שיתקשו לעבד מידע בצורה יעילה, מה שיכול לגרום להם להתקשות בשיעורים, במשימות או בהתמודדות עם גירויים מחשבתיים.

   הם עשויים להיתקל בקשיים בשמירה על ריכוז לאורך זמן או בניהול משימות מורכבות.

מאפיינים של רגישות קוגניטיבית גבוהה:

1. עיבוד מידע אינטנסיבי: ילדים בעלי רגישות קוגניטיבית גבוהה לעיתים יעמדו על פרטים קטנים ויתעמקו בהם, לפעמים באופן מוגזם. הם יכולים לשאול הרבה שאלות ולתת תשובות מדויקות מאוד, אך לפעמים ימצאו קושי לעבור מבעיה אחת לאחרת.

2. קשיים ביכולת להתמודד עם חוסר שליטה: ילדים עם רגישות קוגניטיבית גבוהה יכולים להרגיש קושי או חוסר נוחות כאשר הם לא מבינים משהו מיידית או כאשר אין להם שליטה על תהליך הלמידה. חוויות של חוסר הצלחה עשויות להוביל לתסכול או חרדה.

3. תחושת עומס: ילדים אלה יכולים לחוות עומס קוגניטיבי במצבים שבהם יש הרבה גירויים, משימות או דרישות במקביל, ולכן עליהם ללמוד כיצד לנהל את עיבוד המידע באופן מאורגן.

מאפיינים של רגישות קוגניטיבית נמוכה:

1. קשיים בזיכרון ובקליטת מידע: ילדים עם רגישות קוגניטיבית נמוכה עשויים להיתקל בקושי לזכור מידע, לשמור על ריכוז לאורך זמן או לפתח אסטרטגיות למידה עצמאיות. הם עשויים להיתקל בקשיים בזיהוי פרטים חשובים במשימות או בשיעורים.

2. קושי בפתרון בעיות: ילדים עם קשיים קוגניטיביים יכולים להיתקל בקושי בהבנת בעיות או בקבלת החלטות בצורה עצמאית. לעיתים הם עשויים להיתקע בבעיה מסוימת ללא יכולת למצוא פתרון.

3. הימנעות מלמידה מאתגרת: ילד עם רגישות קוגניטיבית נמוכה עשוי להימנע ממשימות קשות או חדשות בגלל החשש מכישלון, ולעיתים לא ינסה אפילו להתחיל את המשימה.

השפעות רגישות קוגניטיבית על הילד:

1. יכולת למידה: ילדים עם רגישות קוגניטיבית גבוהה עשויים להיות מאוד מוכשרים אבל עם קושי להתמודד עם כישלונות או טעויות, בעוד שאלה עם רגישות נמוכה עשויים להתקשות בהשגת הישגים אקדמיים גבוהים ויכולים להרגיש חסרי מוטיבציה או דימוי עצמי נמוך.

2. ההתמודדות עם כישלון: ילדים עם רגישות קוגניטיבית גבוהה עשויים להרגיש כי הם צריכים תמיד להצליח ומתקשים לקבל כישלון או טעויות. הם עשויים להפוך למאוכזבים, לחרדים או לפתח תחושת תסכול גבוהה.

3. תחושות של חוסר מסוגלות: ילדים בעלי רגישות קוגניטיבית נמוכה עשויים להרגיש שהם לא מספיק טובים, ובמיוחד כשהם לא מצליחים להדביק את קצב הלמידה של חבריהם.

דרכי טיפול והתמודדות:

1. אסטרטגיות למידה מותאמות: חשוב לספק לילדים אסטרטגיות למידה שיתאימו לרגישות הקוגניטיבית שלהם. לילדים עם רגישות גבוהה ניתן להנחות את תהליך הלמידה בצורה מדורגת כדי לא להעמיס עליהם, ולילדים עם רגישות נמוכה ניתן להציע שיטות תמיכה או הגברה של הקשב.

2. הבנת גבולות אפשריים: חשוב לסייע לילד להבין את גבולות יכולתו ולתמוך בו בצמצום תחושות של לחץ או מתח. אפשר להציע זמן נוסף לביצוע משימות, יצירת סביבה שקטה יותר או תכנון נכון של זמן.

3. חיזוק תחושת הצלחה: עזרה לילד לבנות ביטחון עצמי דרך הצלחות קטנות ועידוד על מאמצים, ולא רק על תוצאות.

4. פיתוח כישורי פתרון בעיות: לילדים שמתקשים בפתרון בעיות, ניתן ללמד אסטרטגיות שונות להתמודדות עם בעיות בצורה יצירתית ולא מלחיצה.

5. תמיכה רגשית: הרבה פעמים הרגישות הקוגניטיבית מתערבבת עם קשיים רגשיים. תמיכה רגשית, שיחות פתוחות על רגשות והבנת העומס הקוגניטיבי, יכולים לסייע בהתמודדות עם הלחצים הקשורים למידה וחשיבה.

היכולת להבחין ברגישות הקוגניטיבית של הילד ולהתאים את הסביבה הלימודית או הביתית לצרכים האישיים שלו היא קריטית בכדי לאפשר לו לפרוח ולהתפתח בצורה בריאה.

רגישות זו מאופיינת במחשבות מעמיקות, עיסוק בשאלות קיומיות או צורך להבין דברים לעומק.

דוגמאות להתנהלות בבית

שאלות עמוקות: ילד ששואל שאלות כמו "למה אנשים מתים?" או "איך נוצר היקום?"

פתרון: לענות בכנות תוך התאמה לגיל, ואם אין תשובה ברורה – לחקור יחד.

עומס מחשבתי: ילד שמתקשה להירדם כי הראש שלו מלא מחשבות.

פתרון: להשתמש בטכניקות הרפיה כמו סיפורים מרגיעים, נשימות עמוקות או כתיבת מחשבות במחברת.

רצון לצדק: ילד שמתקומם אם משהו לא הוגן, גם אם זה לא קשור אליו ישירות.

פתרון: ללמד איך להביע את דעתו בצורה רגועה ולחפש דרכים מעשיות לתקן אי-צדק (כמו לעזור לילד אחר במקום להתווכח).

האם רגישות קוגניטיבית יכולה להיות יתרון?

בוודאי!

היכולת להבחין בדקויות, להבין מידע לעומק ולחשוב בצורה גמישה מביאה איתה לא מעו יתרונות.  

1. חשיבה יצירתית וגמישה

אנשים עם רגישות קוגניטיבית נוטים לחשוב מחוץ לקופסה, לקשר בין רעיונות בצורה מקורית ולמצוא פתרונות לא שגרתיים לבעיות.

2. יכולת למידה מעמיקה

הם שמים לב לפרטים קטנים, מעמיקים בחשיבה שלהם ולומדים במהירות, כי הם קולטים ניואנסים שרבים אחרים מפספסים.

3. רגישות לשינויים והסתגלות מהירה

הם מזהים דפוסים ומגמות לפני אחרים, ולכן יכולים להסתגל בקלות למצבים חדשים ולהגיב בצורה מחושבת.

4. אינטואיציה גבוהה והבנה בין-אישית

בגלל שהם "קלטנים" במיוחד, הם יכולים להבין רגשות, כוונות ודינמיקות חברתיות בצורה עמוקה יותר – מה שהופך אותם לאנשים אמפתיים וקשובים יותר.

5. יכולת חשיבה ביקורתית ומדויקת

הם לא מקבלים מידע כמובן מאליו, אלא מנתחים אותו, מחפשים אי-דיוקים ורואים את התמונה הגדולה. זה הופך אותם למקבלי החלטות חכמים ולמובילים בתחומים כמו מחקר, אסטרטגיה וחינוך.

6. חידוד תפיסה ויכולת זיהוי דקויות

הם מבחינים בניואנסים בשפה, ברגשות ובסיטואציות, מה שעוזר להם להיות תקשורתיים טובים יותר ולבנות קשרים עמוקים עם אחרים.

7. מצוינות בתחומים מורכבים

אנשים עם רגישות קוגניטיבית מצליחים בתחומים כמו מחקר מדעי, הוראה, פסיכולוגיה, כתיבה וניתוח מידע – כי הם יודעים לזהות דקויות ולבצע חיבורים מורכבים בין רעיונות.

למרות שרגישות קוגניטיבית יכולה לפעמים לגרום לעומס מחשבתי או רגישות יתר למידע, היא מעניקה יכולות חשיבה עמוקות ומיוחדות שמהוות יתרון משמעותי בהרבה תחומים.

למשל, מורה עם רגישות קוגניטיבית יוכל לזהות כשתלמיד מתקשה, גם אם הוא לא אומר זאת במפורש, ולהתאים את ההסבר כדי לעזור לו. או אדם בשיחה יוכל להבין מהר את מצב הרוח של האחר ולהגיב בהתאם.

במילים פשוטות – זו היכולת להיות "ערני" למה שקורה מסביב ולחשוב בצורה גמישה ומתחשבת. 

2. דרכים להתמודדות ולחיזוק תחושת הביטחון של הילד

1. יצירת שגרה ברורה – ילדים רגישים חשים ביטחון כשיש להם סדר יום ידוע מראש.

2. הקניית כלים לוויסות רגשי – אפשר ללמד את הילד טכניקות כמו נשימות עמוקות, דמיון מודרך או שימוש בכדור לחץ.

3. מרחב רגוע בבית – פינה שקטה עם כריות, ספרים או משחקים מרגיעים יכולה לעזור בזמן הצפה רגשית.

4. מתן אפשרויות בחירה – לתת לילד הרגיש שליטה מסוימת, כמו לבחור בגדים או להחליט איזה מטלה יעשה קודם.

5. חיזוק הביטחון העצמי – להדגיש את החוזקות של הילד, לעודד הצלחות קטנות ולמנוע לחץ מוגזם על הישגים.

6. תקשורת מכילה – להיות קשובים לרגשות הילד, לתת לו מקום לבטא את עצמו מבלי לזלזל בתחושותיו.

ילדים עם רגישות יתר חווים את העולם בצורה עמוקה יותר. בעזרת הבנה, הכלה ודרכי התמודדות מותאמות, ניתן להפוך את הרגישות שלהם למקור כוח ולסייע להם להרגיש בטוחים יותר בעצמם ובסביבה שלהם.

את הפוסט הזה מקדישה לילדיי ולתלמידיי האהובים ב16 השנים האחרונות.