מאימפולסיביות לנוכחות רכה: מסע אל אהבה עצמית וכבוד פנימי

יש רגעים שבהם הלב רץ מהר מהמחשבה.

המילים בורחות לנו לפני שהלב מספיק להרגיש, היד שולחת הודעה לפני שהנשימה נושמת באמת.

ואחר כך – כשנשאר השקט – נולד קול נוסף: כאב קטן, פחד, חרטה.

הדחף האימפולסיבי הזה לא נולד מרוע. הוא נולד מהמקום הכי פגיע בתוכנו – חלק שמבקש לדעת שהוא אהוב, גם כשהעולם בחוץ מרגיש לא יציב.

🍃 להקשיב למה שמבקש להישמע

האימפולסיביות לעיתים משמשת כמנגנון הגנה.

היא מנסה להרחיק מאיתנו תחושות של חוסר ביטחון, בדידות או פחד מאובדן.

היא כמו ילדה פנימית שקוראת: “תני לי הוכחה עכשיו! תראי לי שאני לא לבד!”

ברגעים האלה, הדחף לשלוח הודעה מיד, לבדוק, לשאול שוב, או לעורר ריב קטן – לא באמת נובע מרוע, אלא מצורך עמוק לקבל חיבוק וביטחון.

🌿 ההפך מאימפולסיביות: נוכחות רכה וכבוד עצמי

ההפך מאימפולסיביות הוא לא להיות נוקשה, כבדה או קרה.

ההפך הוא לעצור, לנשום, ולהקשיב ברכות למה שהלב מספר – לפני שפועלים.

זו בחירה מודעת שמבוססת על כבוד עצמי:

כבוד לרגשות שלנו – להכיר בהם, גם אם הם לא נוחים.

כבוד לצרכים שלנו – לברר מה באמת נדרש לנו, במקום למהר לפעול.

כבוד למערכת היחסים – להגיב ממקום נקי, לא מתוך דרמה שמבקשת רק רגיעה מיידית.

כשאנחנו פועלות מתוך כבוד עצמי, אנחנו אומרות לעצמנו:

"גם אם אני פוחדת – אני ראויה להקשיב לעצמי בנחת. אני לא צריכה להוכיח את ערכי דרך תגובות מהירות. אני יכולה לעמוד מול הפחד, לנשום, ולהגיב כשאני באמת בוחרת."

🍃 תרגול לרגעי דחף

1. עצרי. שימי יד על הלב.

2. נשמי שלוש נשימות איטיות.

3. שאלי: “מה אני באמת פוחדת שיקרה אם לא אפעל עכשיו?”

4. חבקי את התשובה באהבה, בלי שיפוט.

5. שאלי שוב: “מה אני באמת צריכה ברגע הזה?”

6. בחרי להגיב – אם וכאשר תרגישי שזה בא ממקום של חיבור, אמונה ואהבה, לא מתוך פחד.

🕊 מנטרה שמזכירה נוכחות וכבוד פנימי

"אני עוצרת. נושמת. אני בוחרת להקשיב ברכות לעצמי. אהבה אמיתית לא נעלמת. אני ראויה לה, ואני נותנת לעצמי כבוד ואהבה עכשיו."

🌿 להתאהב בעצמנו מחדש

האימפולסיביות היא לא אויבת – היא שליחה שמספרת לנו על מקום שמבקש ריפוי.

בכל פעם שהיא עולה, נפתחת הזדמנות לבחור אחרת: לא לרדוף אחרי ודאות מבחוץ, אלא להעניק אותה לעצמנו מבפנים.

כי ברגע שבו אנחנו בוחרות לעצור, לנשום ולהקשיב – אנחנו לא רק נרגעות, אנחנו מלמדות את עצמנו שאנחנו שוות כבוד, חיבה וסבלנות.

וככה, לאט לאט, אנחנו כותבות סיפור חדש של אהבה – קודם כל עם עצמנו.