מה יכולים הורים ומורים לעשות למען הילדים?

לרגל שנת הלימודים החדשה, כתבתי לכן מאמר בהשראת באשאר על מה יכולים הורים ומורים לעשות למען הילדים עם פירוט ותרגול מעשי לכל סעיף.

באשאר מזכיר לנו שילדים אינם "גוש חומר שיש לעצב", אלא נשמות חכמות שבאות לעולם עם תדר ייחודי, חכמה פנימית ותכלית. תפקידנו כהורים ומחנכים הוא ללוות, להחזיק מרחב ולהזכיר להם שהם יכולים לבחור בעצמם את דרכם.

להלן עקרונות מרכזיים לחינוך מתוך תפיסת באשאר, עם הצעות פרקטיות לתרגול יומיומי:

1. הילד איננו לוח חלק, הוא נשמה חכמה שבאה עם ידיעה פנימית.

הילד כבר מגיע עם חכמה פנימית, סקרנות, תשוקה וייעוד. תפקידנו הוא להקשיב, לא "למלא אותו בידע".

תרגול:

שאלי אותו שאלות פתוחות כמו: "מה הכי מסקרן אותך היום?"

תני לו להוביל שיחה או משחק במקום שתמיד תכווני.

התבונני מה הוא מלמד אותך דרך עיניו.

2. לראות את הילד כמורה לא פחות ממך

הילד משקף לנו שמחה, נוכחות, חיות , תדר שאנחנו שכחנו.

תרגול:

כשהילד מצחקק או סקרן, עצרי לרגע ושאלי את עצמך: "מה הוא מזכיר לי על החיים?"

שבי לידו בציור/משחק ותני לו להוביל, בלי לתקן או לכוון.

3. לא להשליך עליו פחדים ואמונות מגבילות

פעמים רבות אנו מעבירים לילדים פחדים ישנים: "זה מסוכן", "זה לא יציב", "אין בזה פרנסה". בכך אנו מצמצמים את עולמם.

תרגול:

כשאת תופסת את עצמך אומרת משפט מגביל, עצרי ושאלי את עצמך: " האם זה הפחד שלי שמדבר או המציאות שלו?"

נסי לנסח מחדש באופן מעצים: למשל, במקום "זה קשה", לומר: "זה מאתגר או מעניין, איך אצתה מציע שניגש לזה?"

4. להיות מדריכים ולא שליטים

הורה ומחנך אינו שוטר או מנהל, אלא מורה דרך שמראה אפשרויות ופותח דלתות.

תרגול:

הציעי לילד כמה מסלולים ובקשי ממנו לבחור במקום להחליט בשבילו.

נסי להשתמש במילים: "מה דעתך?", "איך היית רוצה?" כדי לעודד תחושת שותפות.

5. לחזק את היכולת לבחור

בחירה חופשית מפתחת ביטחון פנימי ואמון עצמי.

תרגול:

עודדי אותו לבחור בגדים, משחקים, פרויקטים, או אפילו תפריט ארוחה.

תני מקום להחלטותיו גם אם שונות משלך, ותזכירי: "אתה חופשי לבחור ואני כאן לתמוך".

6. לשמור על שמחה וקלילות

ילדים הם מורי הדרך לשמחה ולמשחק. כשאנחנו מצטרפים, אנחנו מזכירים לעצמנו מי אנחנו באמת.

תרגול:

הקדישי זמן קבוע למשחק משותף בו את משתחררת מתפקיד המחנכת והופכת לשותפה.

אפשרי צחוק "לא רציונלי" ושטויות קלילות בלי לעצור.

7. לכבד את הילד כישות שווה

הילד הוא נשמה שלמה, ומתוך כך הוא ראוי לכבוד מלא.

תרגול:

דברי אליו בגובה העיניים, בלי לזלזל או להקטין.

שתפי אותו בהחלטות משפחתיות קטנות (כמו מה לאכול בארוחה חגיגית, לאן לטייל).

בקשי גם את עצתו ואת תתפלאי מהחכמה שתצא ממנו.

באשאר מזכיר לנו שהילדים באו לעולם עם תדר גבוה מאיתנו וכי אנחנו זוכים ללוותם. כל מה שילד זקוק לו באמת הוא אהבה, הקשבה, מרחב חופשי לבחור ומראה של מבוגר שמאמין בו.

כשאנחנו מתרגלים זאת, אנו לא רק מחנכים ילדים, אלא גם מתרפאים בעצמנו ונזכרים בתדר הפשוט של חיים חופשיים ושמחים.