אני אוהבת/צריכה/חייבת לעשות כמה דברים במקביל. זה מרגיע את המחשבות הלא פוסקות שלי, מאזן את העולם הרגשי שבי ומחבר אותי היטב לקרקע כדי שהפרויקטים שאני שואפת אליהם יתממשו על הצד הטוב ביותר.
בתקופה הזו של השנה, כשרוב העשייה שלי קשורה ביומנים (השנה יהיו יומני תכנון שנתי, יומני מורות מקצועיות, יומני תלמידים וככל הנראה, הפתעה נוספת), חיפשתי אתגר כלשהו חדש לעשות.
חברה טובה שלי המליצה לי על הספר של מארי קונדו, וגם ראיתי באינסטוש סרטון של חברה מהפייסבוק על שימוש בשיטה של מארי. אז החלטתי ללכת על זה.
קפצתי לחנות הספרים האהובה עלי והצטיידתי בשני הספרים שמארי כתבה, עוד לא מבינה עד כמה אני עומדת להתאהב.
1. סוד הקסם היפני / מארי קונדו - הספר הראשון על איך להיפטר מהבלגן בבית לתמיד ולהיות מאושרים יותר
2. שמחה בלב /מארי קונדו- ספר ההמשך - אמנות סידור הבית - המדריך המעשי.
בתפיסתה של מארי, החיים מתחילים רק אחרי שאנחנו משליטים סדר בבית ולשם כך היא פיתחה שיטה שעובדת לכל-כך הרבה אנשים, שפועלת עפ"י שתי מיומנויות. האחת, שמירה רק על מה שמעורר בנו שמחה ולהיפטר מכל השאר; והשנייה, היכולת להחליט איפה להחזיק כל דבר שבו בוחרים ולהחזיר אותו תמיד למקומו.
התחברתי די מהר לשיטה, ובעיקר בגלל הרציונל מאחורי כל בחירה, הסבר ושלב והניסיון הרב שלה שמורגש היטב בספרים.
על-פי שיטתה, חשוב לסדר לפי קטגוריות אבל לא רק, אלא גם לעבור מקטגוריה לקטגוריה לפי הסדר הנכון: בגדים, ספרים, ניירות, קומונו (פריטי שונות) ולבסוף: חפצים סנטימנטליים. למעשה, העיקרון הוא מהקל אל הכבד ובעיקר כדי לתרגל את מיומנות שמירת הדברים החשובים ביותר וזריקת השאר.
לא ארחיב על כל השלבים, רק אספר שזה עובד! אני לקראת סוף הדרך ובשלב זה, רוב הבית מצויד רק בדברים שעושים לנו טוב.
מסידור הספרים חששתי מאוד. ולא הייתי בטוחה שיהיה לי אומץ לשחרר אותם, לבסוף השתחררתי גם מהדברים שהיה לי קשה במיוחד, אבל ידעתי שהם עשו את שלהם, העניקו לי את מה שהיו צריכים ועכשיו הם צריכים להמשיך הלאה.
הנה תיעוד התהליך מהאינסטגרם שלי, שאגב, נראה לי שאהיה בו יותר ויותר בזמן הקרוב.
החלק עם ספרי הזוהר היה חצי צפוי, והוא הגיע אחרי זמן מה שהרגשתי שהגעתי לעומקים עמוקים מידי ושעלי לקחת צעד אחורה. למדתי כל כך הרבה זמן ,אבל אני לא רואה עצמי בשום שלב חוזרת בתשובה ויש שלב מסויים בלמידה שמגיעים להבנה שחייבים לנקוט בהחלטה, כי אחרת זה לא מסתדר עם הלימודים. כמה כבר אפשר ללמוד את הזוהר מבלי לחזור בתשובה או להתחזק?! אבל אני, כל כולי, סופר חילונית. אז בצעד אמיץ, מרגש ולא קל בכלל, מעבירה אותם לבית חדש ונפלא של חברה טובה ואהובה.
אחרי שסידרתי את הספרים פתחתי שולחן בכניסה לבניין שלי ותרמתי לכל מי שרצה, את השאר העברתי לספרייה במזכרת בתיה ולספסל הנתינה במושבה.
אחרי ששחררתי את כל הספרים, הוצאתי את כולם לשטיח, למיון נוסף ואת אלו שבחרתי להשאיר מיינתי בפעם הראשונה בחיי, לפי שיטת הצבעים.
זה הרבה יותר יפה במציאות.
ממליצה לכל מי שצריך לעשות סדר בחייו.
באהבה ענקית,
מיטל.