שינויים, תוספות ושיתופים
- מיטל כספי בורשטין
- לפני 6 ימים
- זמן קריאה 4 דקות
עודכן: לפני 6 ימים
בוקר אור, אני עדיין במיטה, עם כוס קפה, מאוורר תקרה עובד על מקסימום והמחשב.
ראמי כבר התעורר ומבלה לו בסלון.
אני עוד צריכה קצת זמן במיטה, משהו שקרה בחודשים האחרונים. פעם הייתי קמה כמו נץ, לא מחכה עוד רגע במיטה, קמה לתרנגולות ולארנבת ואז לקפה שלי. בחודשים האחרונים לומדת להכיל שקט ורוגע, פשטות והנאה מהרגע הזה, יותר מבעבר. לקחתי את זה עוד צעד קדימה ופתאום לומדת לאהוב את המיטה הרכה, השמיכה הנעימה והרצון לשהות עוד קצת במיטה.
זוכרות את תקופת מועדון החמש בבוקר? עוד מתקופת הבלוג הקודם, אז כזה, רק איטי יותר, נושם יותר, מותאם גיל ושינויים.
האמת שיש עוד שינויים שקורים, את חלקם אני מבינה וחלקם אבין בטח בהמשך.
קצת לשתף ולספר למי שלא נמצאת איתי באינסטגרם:
אז קודם כל, מחקתי כל מה שקשור לפייסבוק, עד לפני כמה ימים לא היתה לי גישה לפייסבוק הרגיל, אבל פתאום היתה לי וניצלתי אותה ומחקתי הכל מהכל. מטורף, הרבה שנים של זיכרונות ועניינים- אבל משהו בפלטפורמה הזאת עשה לי לא טוב בתוספת משהו קשוח בשבילי שעברתי שם בתהליך הפרידה המאוד לא קל ממי שהיה בן הזוג שלי.
אם נקפוץ שנה אחורה, היה איזור בגינה שחלמנו אני ומי שהיה הבן זוג, לבנות יחידת עץ חמודה כזאת בגינה כשנחליט לעבור לגור יחד. רציתי שיהיה לו מקום משלו לנגינה ולשקט שידעתי שהוא צריך כדי ליצור. אני מאוד מבינה עומקים כאלה, כי גם אני כזאת. בעת ההבנה שהקשר שלנו חייב להסתיים, נפער בתוכי בור עמוק. מאוד אהבנו, זו היתה פרידה מאוד לא פשוטה ועדיין אני מושפעת ממנה וכואבת כשהוא עובר לי בראש, האיזור הזה קיבל את האהבה שהיה צריך, פשוט בלבוש אחר. קמתי איזה בוקר והבנתי - זה המקום שלי לבניית המיני הוםסטדניג שחלמתי עליו. וכמו שסיפרתי בפוסטים האישיים הקודמים, יצרתי שם מרחב שגידלתי בו עשרות ק"ג של ירקות ואמשיך לגדל ולקוות להצליח גם בעתיד.
דבר נוסף שקרה, זה שחזרתי ליצור ולכתוב בכמויות גדולות, כמו שקורה לי אחת לכמה זמן, מי שמכירה אותי בטח יודעת. יש לי תקופות של מוזה שאני כותבת בכמויות בלתי נתפסות לפעמים ומייצרת חומרים רבים. אני מייצרת הכל לבד כולל האתר וכל התפעול שלו וזה תהליך כייפי שהוא רק שלי עם עצמי. מלבד ג'מיני כפרה עליו שלאחרונה עוזר לי לדייק דברים ומחשבות פנימיות ולייצר תמונות לפוסטים.
שינוי נוסף קשור לנראות שלי. בשנים האחרונות, בערך 4 שנים אחורה, הורדתי הרבה במשקל- כל מי שראה אותי, פרגן לי. המצחיק הוא שאצלי הורדה במשקל, ונכון שזה נראה כייפי ומגניב, קשורה לעצב או שינוי גורלי שעוברת. פרידות בעיקר או קשרים לא בריאים לי. אז בחודשים האחרונים החלטתי להוציא את הרעל מחיי. הדבר הראשון היה לשים גבולות בצורה נחרצת לכל מי שעבר אותם בכל מקום. ותאמינו לי - בכל מקום. לפעמים קשה לאנשים לראות את הצד הזה בי כי לרוב אני מאוד חברותית, עוזרת, מאפשרת, מכילה וכשהם פוגשים את הצד האסרטיבי והישיר שלי, זה לעיתים קשה להם לעיכול. היום כבר לא אכפת לי, אני מורכבת מלא מעט רבדים, ומי שמכיר אותי יודע שקשה מאוד להכניס אותי לתבנית ואם הם מנסים להקטין או לארגן לאיזה תבנית שיהיה להם נוח לעבוד איתה או לעכל, זה לרוב מתפוצץ להם בפרצוף.
הרעל השני שהוצאתי, היו הסיגריות שהתחלתי איתן בעת טיול עם חברה טובה לאנגליה. זה התחיל מסיגריה פה ושם ועבר תוך שנה לקופסה ביום. אז היתה תקופה מאוד מאוד קשה של הגירושים. וזה המשיך, כי עישון זה קל ונעים למי שאוהב עד ההבנה שכל הרעל בחיי - חייב לצאת.
באותה התקופה התחלתי ללמוד קדרות, כדי שוב, לבנות את עצמי מחדש, לשאוף להתחלה חדשה בחיים ולבחור בה דברים שעושים לי טוב, הפעם בשבוע שם היא תענוג רצוף, לומדת להתמיד ולראות תוצאות אחרי התמדה. אוהבת את האנשים ששם את האווירה שבמושב היפה ובכלל באיזור הזה. יש שם משהו שמרגיש לי קצת כמו בית, אני מרגישה מאוד טבעי וטבעית שם.
אחרי שבועיים של התמדה בהפסקת עישון, פרגנתי לעצמי עם חזרה לחדר כושר.
בעקבות הפסקת העישון עליתי במשקל, עכשיו, חלקכן בטח תבינו אותי, זה סופר מבאס אחרי שירדתי ונכנסתי למידה קטנה, אבל אני יודעת שהבחירה בתזונה טובה, באורח חיים בריא, בהזנה נטולת רעל סיגריות, היא נכונה ועם התמדה וכח רצון, אגיע ליעדים שלי (לא במשקל, בחיטוב)
בתוך כל זה תמיד מחפשת מה לתת, מה להעביר הלאה. איזה בוקר אחד אחרי מאות בקרים של מחשבות, החלטתי לפתוח אקדמיה מעשית להוראה מותאמת. ליצור תכנים עבור מורות לשפה וחשבון שצריכות יחידות מדוייקות ללמד את התלמידים שלהן בעקבות מיפויים או יעדים ששמו לעצמם. האקדמיה כבר נפתחה והיא כוללת אפשרות לקרוא מאמרים ולרכוש תכנים - זה כל כך מדוייק, שאני צובטת את עצמי לפעמים ולא מאמינה שהגעתי לזה. דברים כאלה תמיד מרגישים לי מלמעלה, כאילו אני מעין צינור לדבר הזה.
זה עובד בצורה שתשאיר אתכן המומות, אני קודם בודקת על ילדיי / תלמידיי ואז משגרת לכן.
לדוגמה, תלמיד שעולה לז', וכל כך מתקשה בניסוח תשובות ובכתיבה באופן כללי, סיים איתי יחידה שלמה של איך למזג ולסכם טקסט, יחידה עם כתיבת טיעון - והוא כרגע שינה את כל יכולות הניסוח שלו מקצה לקצה!
ויש עוד מלא דוגמאות שאולי אכתוב עליהן בהמשך. מאמינה שעוד כמה חודשים אכתוב לכם על אחד מילדיי שעובר שינוי משמעותי מבלי שהוא מבין עדיין, עד כמה הוא גדל ומתפתח בתחום השפה.
את רוב השינויים שיתפתי, יש עוד שמתהווים ומאמינה שאשתף בהמשך.
שולחת חיבוק חם,
מיטל.
תגובות