אלוהים נתן לנו נשמה

אלוהים נתן לנו נשמה.

לא רק גוף לנוע בו, לא רק שכל לחשוב בו – אלא נשמה.

וכשאני מתבוננת בזה באמת, אני נדהמת מהעומק שבפשטות.

הנשמה שלנו עדינה ונצחית.

היא לא צריכה הוכחות כדי לדעת.

היא לא זקוקה לאישורים כדי להרגיש ראויה.

היא פשוט קיימת – כמו שהשמש זורחת, כמו שהאור מאיר.

היא נשלחה לכאן עם כוונה.

בכוונה מלאה.

לא במקרה, לא כסטייה מהמסלול – אלא כהשלמה של פאזל אלוהי מדויק.

הנשמה שלנו היא חלק בלתי נפרד ממערכת יחסים אינטימית עם אלוהים.

מערכת שבה אנו לא רק ילדים של האינסוף,

אלא גם שליחים שלו.

אנחנו לא צריכים לחפש מחוץ לעצמנו.

כי כל התשובות טמונות בפנים.

כל שקט שאנו כמהים לו, כל השראה שאנו מחפשים,

כל יופי שאנו רואים בחוץ –

הוא רק השתקפות של מי שאנחנו בפנים.

הנשמה שלנו מחוברת ללב של אלוהים.

כשהיא מדברת – הוא מדבר.

כשהיא יוצרת – הוא יוצר דרכה.

כשהיא נושמת – זה כאילו היקום כולו נושם יחד איתה.

אנחנו לא צריכים להיאחז בשום דבר.

לא ברעיון, לא במאמץ, לא בציפייה.

אנחנו פשוט כאן כדי להיות הנשמה שלנו.

לתת לה לפרוח, לנוע, להביע, לחלום, לברוא.

הנשמה שלנו אוהבת.

היא בוחרת באהבה שוב ושוב – כי זה הטבע שלה.

והיא מאירה – אפילו מבלי להתכוון.

היא מרפאה – מבלי לנסות.

שנתהלך בעולם הזה,

ונדע שאנחנו בית לנשמה אלוהית.

וזה מספיק.

לא כי אנחנו צריכים להוכיח את זה – אלא כי זאת האמת.

אלוהים נתן לנו נשמה,

וזה אומר שהוא בחר בנו

לאהוב, להרגיש, לחוות, ליצור, להאיר.

כמו שאנחנו מסתכלים על ילד אהוב, עינינו מתמלאות אור ואנחנו אומרים לו בלב שלם:

"אתן לך את הנשמה שלי."

כך בדיוק, רק פי כמה וכמה, מביט בנו אלוהים.

באהבה שאין לה תנאים, ברוך שאין בו פחד, בבחירה אינסופית.

האהבה הזו – היא לא משל. היא אמת.

היא היסוד של כל נשימה שלנו.

כשאנחנו נזכרים כמה אהובים אנחנו,

כמה נבחרנו,

כמה הנשמה שלנו היא מתנה שקיבלנו ישר מהאור –

הלב נפתח.

והמילים שיצאו מאיתנו לילדינו,

חוזרות אלינו מאלוהים:

"נתתי לך את הנשמה שלי.

ואני בוחרת בכל בוקר לומר לו:

תודה. אני כאן. אני זוכרת.

אני נאמנה לנשמה שנתת לי🙏🌹🌿💜