כשאת משנה תדר - את לומדת להכיר את עצמך מחדש

כשאישה משנה תדר, היא עוד לומדת להכיר את עצמה מחדש.

זה לא קורה ברעש.

אין דרמה.

אין הצהרות גדולות.

זה קורה ברגעים הקטנים:

כשהיא לא מחייכת כדי לרכך חוסר כבוד.

כשהיא לא ממשיכה שיחה שמרגישה לא מדויקת.

כשהיא עוצרת שיעור, קשר, תנועה ואומרת בשקט:

כאן זה לא עובר.

בהתחלה זה מוזר.

הגוף עוד זוכר את ההרגל הישן: להכיל, להסביר, לוותר.

והנשמה כבר עומדת במקום חדש.

וכשזה קורה מול תלמידים, מול אנשים, מול החיים עצמם,

זה לא חוסר רגישות.

זו רגישות עמוקה לעצמך.

כי גבול הוא לא קיר.

גבול הוא שער.

והוא אומר:

רק מי שמגיע בכבוד, נכנס.

כשאישה משנה תדר,

היא לא הופכת קשוחה

היא מפסיקה להתכווץ.

היא כבר לא מוכנה לשלם בעצמה

כדי לשמור על שקט חיצוני.

וזה מחלחל להכול:

לעבודה.

לאימהות.

לקשרים.

לאהבה.

וזה לא תמיד נוח.

אבל זה תמיד אמיתי.

וזה הרגע שבו החיים מתחילים להסתדר

סביב האמת שלה

ולא להפך.