לא לתת לעולם החיצוני לנהל אותי - המסע חזרה אל הכח הפנימי

לפעמים זה קורה כמעט בלי שנרגיש:

מילה מבחוץ נוגעת בנו עמוק מדי.

מבט אחד לא מרוצה מערער אותנו.

ופתאום, החיים שלנו נצבעים בצבעים שמישהו אחר בחר לנו.

אנחנו מתחילים למדוד את הערך שלנו בתגובות, במילים, בתוצאה.

מנסים להתאים את עצמנו למה שירצה אחרים.

עוטים מסיכות, מחייכים חיוכים זהירים, ובתוך תוכנו – משהו הולך לאיבוד:

הקול הפנימי שלנו, הרצון האמיתי, הידיעה של מה נכון לנו.

אבל עמוק בפנים, משהו בנו יודע אמת אחרת:

אנחנו לא נולדנו כדי שהחוץ ינהל אותנו.

לא נועדנו להיות תוצאה של ציפיות, פחדים, שיפוטיות או אהבה שמותנית.

אנחנו נועדנו לזכור שהכוח האמיתי שלנו תמיד היה – ותמיד יהיה – בתוכנו.

הכוח לבחור.

הכוח לאהוב את עצמנו גם כשאחרים לא רואים.

הכוח לקום גם אחרי נפילה ולצעוד שוב בדרך שבחרנו.

הכוח להאמין בעצמנו, גם כשסביבנו יש ספק.

🌱 ואיך חוזרים אל הכוח הזה?

זו לא סיסמה, לא טכניקה של רגע, אלא מסע פנימי יומיומי:

לחיות מבפנים החוצה, במקום מבחוץ פנימה.

זו בחירה עדינה, חוזרת, אמיצה – לעצור ולשאול:

– מה נכון לי באמת?

– מה הלב שלי יודע, גם כשאחרים לא מבינים?

– האם הבחירה שלי באה מאהבה – או מפחד לאבד?

– איפה אני עדיין מוותר/ת על עצמי כדי להתאים?

לפעמים זה מתחיל בשקט.

לכבות את הרעש. להניח את המסכות.

להקשיב למה שהלב לוחש מתחת לכל ההגנות:

מי אני כשאני לא עסוק/ה לרצות, להוכיח, להתאים?

הכוח הפנימי לא צריך רעש. הוא נושם.

הוא לא מחכה למחיאות כפיים.

הוא שוכן ברגע הזה שבו אני רואה את עצמי, בוחרת בעצמי, עומד/ת מאחורי מי שאני – גם כשאין אף אחד מאחוריי.

ריפוי קורה כשאני משחרר/ת את האשליה שהחוץ אחראי על האור שלי.

כשאנחנו מבינים, שהכוח לחיות את האמת שלי לא תלוי באישור, תוצאה או אהבה מבחוץ.

ריפוי קורה כשאני מפסיק/ה לשאול:

“האם זה מספיק בשבילם?”

ומתחיל/ה לשאול:

“האם זה אמיתי עבורי?”

ואז מתגלה חמלה:

גם כשאני רואה איפה נתתי לעולם החיצוני לנהל אותי – אני לא מאשים/ה את עצמי.

אני פשוט אומר/ת:

“עכשיו אני בוחר/ת אחרת. עכשיו אני זוכר/ת מי אני באמת.”

🌱 שאלות עמוקות למסע הזה:

– איפה ויתרתי על הקול הפנימי שלי כדי להתקבל?

– מה אני עדיין פוחד/ת שיחשבו עליי – ואיך זה מנהל אותי?

– מה הייתי עושה אחרת, אם לא הייתי זקוק/ה לאישור של אף אחד?

– מה הלב שלי מבקש ממני היום, בשקט?

– איזה כוח בי חיכה שאגלה אותו מחדש?

תרגיל יומן לריפוי והעמקה:

בְּשֶקֶט, קח/י דף ועט וכתוב/י בכנות:

– איפה מסרת את הכוח שלך החוצה?

– מה בוחר/ת להחזיר לעצמך?

– מה הצעד הקטן ביותר שאתה/את יכול/ה לעשות כבר היום – למען האמת הפנימית שלך, גם בלי אישור?

קרא/י את מה שכתבת – לא כדי לשפוט, אלא כדי לראות באמת.

כל פעם שאתה/את בוחר/ת לראות, אתה/את מחזיר/ה לעצמך חלק מהכוח.

בימים הקרובים, בחר/י פעולה אחת קטנה שבאה מתוך הכוח הפנימי שלך – לא כדי להרשים, לא כדי לזכות באהבה, אלא כי היא אמת עבורך.

רגע שבו תגיד/י לעולם:

“אתם יכולים לחשוב, לשפוט, לאהוב או לא

אבל אני מחזיק/ה את הכוח שלי בידיים.

ואני בוחר/ת בי.”

🌿 ובסוף, אולי זו המתנה הגדולה מכולן:

להפסיק לאפשר לעולם החיצוני לכתוב לנו את הסיפור – ולהתחיל לכתוב אותו בעצמנו.

“העולם ימשיך לדבר, לשפוט, לשנות את דעתו – אבל הבחירה לאהוב את עצמי ולהיות הכוח של עצמי, היא עוגן שאיש לא יוכל להזיז.”

שאלו את עצמכם -

“אם מחר לא היית זקוק/ה לאישור של אף אחד – איך היה נראה היום שלך?”

קחו רגע להקשעב לעצמכם

ואז בחרו בזה

בחרו ביום שכולו מוקדש לכם

לצרכים שלכם.

מדיטציה: לחזור להיות הכוח של עצמך

עצמו עיניים, נשמו עמוק, ותנו למילים להוביל אותכם פנימה...

נשום פנימה באיטיות...

ונשום החוצה באיטיות...

הרגש/י את האוויר שממלא את הריאות, את השקט שגדל בתוכך...

בכל נשימה את/ה נרגע/ת יותר ויותר, שקט פנימי מתרחב בתוכך...

עכשיו, תחשוב/י על הרגעים שבהם הרגשת שהעולם מסביב נוטל ממך את השליטה...

שדעות, ציפיות, ביקורת – נראו כמונעים ממך להיות עצמך במלוא הכוח...

תן/י לזה לעלות למודעות, בלי לשפוט... רק להכיר...

ועכשיו, נשום פנימה את העוצמה שלך...

נשום החוצה את כל מה שלא שייך לך...

תן/י לעצמך להזכיר:

הכוח שלך לא נמצא בשום מקום מחוץ לך.

הוא תמיד היה, ויהיה, בתוכך.

הרגש/י איך הלב שלך פועם, מלא בחמלה ובאהבה לעצמך.

כמו אור פנימי שקט ומאיר...

את/ה לא זקוק/ה לאישור או להסכמה מאף אחד כדי להיות מי שאתה באמת.

תן/י למילים האלה לחדור אל הלב:

"אני בוחר/ת להיות הכוח של עצמי."

"אני מחזיר/ה לעצמי את הסמכות על חיי."

"אני אוהב/ת את עצמי ללא תנאי."

תחוש/י איך כל נשימה מחזקת את המסר הזה...

ואם עולה פחד, כאב או ספק – רק תראה/י אותם באור של הבנה וחמלה.

הם חלק ממסע ההתעוררות שלך.

אין צורך למהר או לדכא אותם – רק לקבל, לאהוב, ולשחרר...

עכשיו, דמיין/י את עצמך עומד/ת מול מראה.

אין צורך להתאים או לשנות דבר.

את/ה פשוט שם, שלם, מלא כוח, אהבה, וחמלה כלפי עצמך.

קח/י נשימה עמוקה אחרונה...

ונשום החוצה בשקט...

כשאת/ה מוכן/ה, פקח/י בעיניים לאט, ועם לב פתוח,

המשך/י ללכת בדרך שלך – כשאתה הכוח של עצמך.

💜העולם ימשיך להשתנות, להרעיש, לשפוט, לאהוב ולשכוח –

אבל הכוח לבחור מי אני באמת, לאהוב את עצמי ולהיות עוגן לעצמי –

תמיד יישאר בידיים שלי.

אל תאפשרו למילים האלו להישאר רק על הדף.

קחו נשימה עמוקה, שאלה אחת מהלב או בחירה קטנה שבאה רק מתוככם

ותנו לה להיות הפעולה שתזכיר לכם, כבר היום, שהכוח האמיתי שלכם לא שייך לאף אחד בחוץ.

כי בסוף, לא משנה כמה העולם ינסה לספר לנו מי אנחנו

אנחנו היחידים שכותבים את הסיפור באמת💜.