מיטל כספי בורשטין

יש רגעים בשנה שבהם אני עוצרת, ומביטה על הדרך שעשיתי. על כל שיעור, כל שיחה, כל נשימה. ואני שואלת את עצמי, איך אני יכולה להמשיך לגדול?...

אין מפת דרכים אחת. אין נתיב שסללו עבורך מראש. יש לחישה שקטה בתוכך, שמסמנת את הכיוון הביתה - אל האור הפנימי, אל הנשמה שלך, אל הדרך שלך...

הם הולכים בינינו. אנשים שנראים רגילים, מדברים רגיל, עובדים, מחייכים לפעמים. אבל בפנים, מתנהלת מלחמה. מלחמה שקטה. אלו נשמות שנשאו דברים שאף אדם לא אמור לשאת. שנגעו באפלה, חוו חוסר אונים, ראו דברים שהעין לא יודעת לשכוח. והלב? הלב מנסה בכל יום מחדש לזכור איך לאהוב, איך לסמוך, איך לחיות. אנחנו רואים אותם לפעמים בבדידות, בריחוק, בהתפרצות, בשקט. ואנחנו לא תמיד מבינים שמה שנראה כמו קור או אדישות, הוא בעצם ניסיון להישאר בחיים. בעולם של מלחמה, בעולם שבו כל כך הרבה נשמות פצועות, השליחו

בושה היא אחד הרגשות הכי חזקים ועמוקים שאנחנו חווים כבני אדם. היא יכולה לגרום לנו להתכווץ, לרצות להסתתר, להרגיש קטנים או לא מספיק טובים....

המחשבות שלנו הן כמו נהר אינסופי. לפעמים זורמות לאט ושקט, לפעמים סוערות ורועשות. חלקן מלטפות, חלקן משמחות וחלקן נושאות בתוכן חושך, פחד...

ביטוי עצמי הוא הרבה מעבר ליכולת לדבר או לכתוב. הוא השפה שבה הנשמה פוגשת את העולם. זהו המרחב שבו הפנים שלנו מבקשים להתגלות, להתגלם, לגעת...

כולנו מחפשים אמת. שואלים מה נכון, מה שקרי, איפה אפשר להניח את הלב בלי לפחד ליפול. אבל האמת… היא לא תמיד נמצאת איפה שאנחנו חושבים. מהי...

לפעמים אנחנו מרגישים את החיים כבדים. לא כי קרה משהו דרמטי, אלא כי משהו בתוכנו צפוף מדי. הנשימה קצרה, המחשבות עמוסות והלב כאילו מחפש מקום...

בעידן הנוכחי אנחנו מוצפים בתוכן מכל עבר: סרטים, סדרות, סרטונים ופרסומות. צריכה אינטנסיבית כזו גורמת למוח שלנו להשתוקק לעוד ועוד, מפני שכל...

יש משפט שחוזר שוב ושוב במסעות רוחניים, בתהליכים של שינוי, ברגעים שבהם הקרקע נשמטת מתחת לרגליים: "Trust the process – סמוך על התהליך."...

בואו נבין מה עושה לנו טוב ונהפוך את זה לחלק מהחיים. אנחנו חיים בעידן שבו השגרה עמוסה, הקצב מהיר, והמרחב האישי מתמלא בדרישות חיצוניות....

יש רגעים שבהם אנחנו מחליטות לחזור. ליצירה. לחזון. למהות שלנו. אחרי שנה של הפסקה, בעקבות שינויים רבים שעברתי, החלטתי להחזיר את היומנים...

פעם, השפה נולדה כדי לחבר. כדי שאדם יוכל לקרוא לאדם אחר. כדי שנוכל לשתף, להבין, לגעת. אבל לאט לאט, השפה נעשתה שכלתנית. היא קיבלה כללים,...

בכל אדם שוכן רצון. ולא סתם רצון – אלא ברית פנימית בין הנשמה לבין הדרך שלו או שלה בעולם. אותה לחישה שקטה, שרק הלב יכול לשמוע. אותה תשוקה...

יש רגע בחיים שבו משהו בתוכנו נסדק. לא סדק חיצוני, אלא רעד עדין – קריאה שקטה מלב הנשמה: "האם כל זה באמת מי שאני? האם אני לא הרבה יותר...

לפני כעשור שאלתי את מורת הדרך שהיתה לי שאלה פשוטה: מה באמת מעכב אותי בחיים? ביקשתי ממנה להסיר את האשליה ולדייק לי את האמת, בלי מחמאות....

תרגיל חיי החלומות – לפגוש את מה שהנשמה שלך יודעת מזמן. יש בנו מקום נסתר, שקט, שיודע בדיוק איך נראים החיים שאנחנו באמת רוצות. לפעמים אנחנו...

פעם, היינו יחד. לפני שהעולם לימד אותנו לקנא, לשפוט, להתחרות. לפני שלימדו אותנו שמישהי אחרת מאיימת עלינו – היינו אחיות. רוקדות יחפות על...

בחיים של כל אחת ואחד מאיתנו יש רגעים שבהם עולה רגש כל כך חזק – כעס שורף, עצב כבד, פחד מציף, כאב חזק. ברגעים כאלה נדמה שהסערה הזאת היא כל...

יש רגעים בחיים שמבינים שמשהו צריך להתנהל אחרת. שיש תחום מסויים בחיים שמצריך התבוננות עמוקה, שמגיעה רק מזמן לבד ובדק בית פנימי. במיוחד...