מיטל כספי בורשטין

עיצמו עיניים רגע. נשמו עמוק. תיזכרו בפעם האחרונה שבה עשיתם משהו קטן שלא הצליח כמו שרציתם. אולי שפכתם קפה, אולי איחרתם, אולי טעיתם במילה, אולי כעסתם. מה עלה מיד? "איזו טיפשה אני" "אין לי אחריות" "למה הגבתי ככה?" כולנו מכירים את הקול הזה. לפעמים הוא בא כלחש, לפעמים כצעקה. הוא יכול להיות אור שמאיר לנו מה לתקן, או אש ששורפת אותנו מבפנים. 🌱 מאיפה באה הביקורת העצמית? אנחנו לא נולדים איתה. ילדים קטנים בוכים, טועים, קמים, אוהבים את עצמם כמו שהם. אבל לאט לאט, דרך הערות, מבטים, שתיקות

יש רגעים שבהם הלב רץ מהר מהמחשבה. המילים בורחות לנו לפני שהלב מספיק להרגיש, היד שולחת הודעה לפני שהנשימה נושמת באמת. ואחר כך – כשנשאר...

שאלה שנשמעת כמו סתירה. כי הרי התרגלנו לחשוב שהריפוי דורש "עבודה": להתעמת, לשחרר, להתמודד, לכאוב עד הסוף, להיאבק ברע, לנצח את השדים. אבל...

בגינה האחורית של בית הורי היה מעין מטע עצי לימון, משמש, תפוחים, צבר שהניב סברסים טעימים ובינהם על האדמה, היו זוג כסאות ישנים. אמי אהבה...

"אהבה היא התנאי הראשון לצמיחה של כל דבר חי." – מריה מונטסורי מריה מונטסורי – מחנכת ומהפכנית אמיצה של המאה ה-20 – לא דיברה רק על ילדים....

יש משפט אחד, פשוט ונשגב, שיכול להפוך את כל נקודת המבט שלנו על החיים: "המסע האנושי הוא תהליך שבו האלוהות נעשית מודעת לעצמה." ("המאסטר של...

יש רגעים כאלה, שבהם את יושבת לבד, עם הלב שלך, עם הנשימה, ושואלת את עצמך – מה עוד צריך לקרות כדי שארגיש מחוברת? כדי שאדע, עמוק בעצמותיי,...

שקט. או שלא. כמה פעמים ביום אני מנסה להשתיק את הרעש? הרעש של העולם. הרעש של הילדים. הרעש של הראש שלי. המחשבות, הדרישות, ההתראות. המילה...

יש משהו עדין וכמעט בלתי נראה שמנהל את כל הבחירות שלנו, הקשרים שלנו, ההצלחות והכישלונות, אפילו את האופן שבו אנחנו מדברות לעצמנו כשאנחנו...

יש לנו נטייה לחשוב שגבול הוא פעולה של הרחקה. אבל האמת היא, שגבול – הוא דווקא הבסיס לקרבה. הוא זה שמגדיר את ה"כן" האותנטי שלי, רק בזכות...

יש רגע שבו הלב מפסיק לשחק את המשחק. הוא לא מסוגל יותר לשתוק בשם ההרגל. הוא לא יכול להמשיך להחליק דברים. הוא פשוט – נשבר. וזה לא סתם....

אלוהים נתן לנו נשמה. לא רק גוף לנוע בו, לא רק שכל לחשוב בו – אלא נשמה. וכשאני מתבוננת בזה באמת, אני נדהמת מהעומק שבפשטות. הנשמה שלנו...

אמא מחוברת זו לא אמא שיודעת את כל התשובות. לא כזו שמצליחה תמיד לשמור על סבלנות. ולא זו שמספיקה הכול. אמא מחוברת – היא קודם כול מחוברת...

את הפוסט הזה אני משכתבת בתוכי כבר זמן רב. כל פעם כמעט וכותבת ואז עוצרת, נותנת עוד זמן למילים להתחבר ויודעת בתוכי שברגע הנכון ביותר, עם...

1. רגישות כתדר של הקשבה לעצמך מה זה אומר: רגישות היא היכולת שלך לקלוט רגשות, מצבים, תדרים – כמו מכשיר רדיו פנימי. אם תכווני את ההקשבה הזו...

הרגישות שלך אינה מכבידה עליך. היא לא חולשה. היא השער לאור הפנימי שלך. היא שער קסום לעוד ריפוי לעוד התקרבות לעצמך. יש רגעים שבהם את מרגישה...

יש בית ויש מרחב מקודש. ההבדל בין השניים יושב על כוונה, אהבה ודיוקים. הלב שלי תמיד חיפש בית שמרגיש כמו רחם, כמו מרחב מקודש .מקום שמחזיק...

פעם, המילה "לבד" הפחידה אותי. היא נשמעה לי כמו בדידות, כמו חור בלב שאף אחד לא מצליח למלא. כמו מקום מפחיד, לא בטוח שיכאיב לי. אבל היום,...

אני לא דתייה. אני לא שומרת מצוות, לא מתפללת מתוך סידור, לא עומדת מול ספרי קודש. אבל אני מרגישה אותו. מרגישה את הנוכחות הזאת שהיא גדולה...

את לא צריכה להיות "הגרסה הגבוהה שלך". את צריכה רק להסכים לגלות אותה – צעד צעד, נשימה נשימה, דרך אהבה. "תהיי הגרסה הגבוהה שלך".. יש משהו...